בן מאיר-אהרן ופייגה. נולד ביום כ"ה בכסלו תרצ"ב (4.12.1931) ברובנה שבפולין. סיים לימודי חמש כיתות של בית-ספר יסודי בברית-המועצות. אביו מת כחייל בצבא האדום בחזית הגרמנית. מילדותו אהב יוסף את המולדת ועוד בהיותו בגרמניה באחד ממחנות-העקורים ביקש מנציג-הסוכנות שתינתן לו האפשרות לעלות לארץ, כי הוא רצה לתת את חייו בעד מולדתו ועמו כשם שאביו הקריב את עצמו במלחמתו בנאצים. היה בין מעפילי "יציאת אירופה" בשנת 1948 ובין פעילי-הנוער על סיפון-האניה. בהגיעו לארץ נתקבל כחבר בקבוצת רמת-דויד. בשמחה רבה קיבל את צו-הגיוס לצבא בינואר 1950 והגיע לדרגת רב-סמל. ביום ד' באב תשי"ב (26.7.1952) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.