בן לאה ומשה, נולד בשנת 1928 בעיר חלב, סוריה ולמד שם בתלמוד-תורה וב"מדרש התלמידים". בשנת 1943 העפיל ארצה ועבר חבלי-קליטה קשים. היה היחיד ממשפחתו בארץ, אך במשך הזמן הצליח להעלות ארצה את אמו, אחותו ושלושת אחיו. יוסף גר בתל-אביב, עבד באריגה (סלילה) ופירנס את הוריו הזקנים. כן עזר גם לשאר בני המשפחה, לחבריו ולכל הבאים עימו במגע. היה בעל מידות טובות. כחבר במחתרת האצ"ל השתתף בכמה פעולות בחיפה.

בראשית שנת 1948, בעת מלחמת-העצמאות שפרצה בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, התייצב לשירות העם, שירת בחטיבת "עודד", והשתתף בקרבות ב"משולש" ובגליל. עלה לדרגת כמ"כ. ירד עם החטיבה לדרום והשתתף במבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב. גדודו תקף את משלטי "דרך בורמה" המצרית מול כרתיה, אך לא הצליח במשימתו נוכח עדיפות האויב. בקרב זה נפל, ביום ט"ו בתשרי תש"ט (18.10.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בגבעת ברנר.