בן ויקטוריה ואהרון. נולד ביום ה' באדר א' תרפ"ז (7.2.1927) בבגדד בירת עיראק.

יוסף גדל בעיראק, למד בבית הספר "מנשה צאלח" והמשיך לתיכון "שמאש", אותו סיים ב-1943. המשיך ללימודים בגימנסיה "אעבאדיה" בשנים 1944 עד 1946. בלימודיו התמקד במקצועות ריאליים, ובסיומם עמד בהצלחה בבחינות בגרות ממשלתיות. אחר כך סיים קורס בהנהלת חשבונות.

מגיל שש-עשרה היה יוסף חבר תנועת "החלוץ" בעיראק. ב-1945 התקבל ל"שורה", ארגון ההגנה היהודי שפעל בעיראק. בשלהי 1949 פתחה ממשלת עיראק במסע לחיסול המחתרת היהודית, יוסף נאלץ לברוח ואז אורגנה עלייתו למדינת ישראל.

בארץ הועסק תחילה במחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית ובמחנות העולים בפרדס חנה, לאחר מכן עבד במחלקת הסטטיסטיקה של משרד הפנים.

בשנת 1952 הצטרף למוסד למודיעין, מאז שירת במגוון תפקידים עד יציאתו לגמלאות.

יוסף שמואלי נפל ביום ה' בטבת תשמ"ה (28.12.1984), בגיל חמישים ושבע. הובא למנוחות בבית העלמין במורשה, רמת השרון.

יוסף מונצח באתר המורשת והזיכרון של חללי המודיעין בגלילות.