בן גיטל-רבקה וישעיהו, נולד ביום ג' בשבט תרפ"א (12.1.1921) בבודפשט, בירת הונגריה, למשפחה שומרת-דת. הוא סיים בית- ספר יסודי וארבע כיתות בית-ספר תיכון ולמד תעשיית מזוודות. היה חבר "בני-עקיבא" בבודפשט ופעיל בתנועה זו. עבר בשלום את ימי האימים של מלחמת-העולם השנייה ואף תרם את חלקו בהצלת אחרים. מיד עם גמר המלחמה העביר את קבוצת "בני- עקיבא" מבוקרשט לבודפשט כדי להביאם לארץ. בבודפשט הצטרפו שלושת אחיו לשיירה, שהגיעה עד העיר גראץ (אוסטריה) ומשם, בעזרת אנשי הבריגדה היהודית הגיעה לאיטליה. הוא עצמו הצליח להתגנב אל אוניית-עולים, ובהגיעו ב-1945 לארץ נתפס על- ידי האנגלים והועבר למחנה המעצר בעתלית. משם שוחרר בפעולת "תנועת המרי העברי", בפריצה למחנה ושחרור העצורים. יוסף-אליהו התיישב בירושלים ועבד במקצועו.

מיד עם החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, התנדב לשורות מגיני העיר. סיים קורס חובשים. ביום י"ג באדר ב' תש"ח (24.3.1948) יצא בשיירה לעטרות. השיירה הותקפה על-ידי המון ערבי ליד שועפט ובקרב נגד התוקפים נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים.