בן מרדכי וברוניה. נולד ביום ה' בתמוז תש"ז (23.6.1947) בפולין. סיים כיתה ג' שם ואחרי שהמשפחה עלתה לארץ המשיך את לימודיו בעכו בבית-הספר היסודי "ביאליק" עד אשר סיים את לימודיו בו ולאחר-מכן למד בבית-הספר "אינטרנציונל" אשר בקריית-חיים; שם למד את לימודי-החשמל. גויס לצה"ל באוגוסט 1965. נפטר באופן פתאומי ביום ז' בכסלו תשכ"ו (1.12.1965) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה. במכתב-התנחומים להוריו ציין מפקדו את יחסו הידידותי לחבריו ולכן היה מקובל גם על כל חבריו וגם על מפקדיו. לאחר פטירתו נטעו מורי בית-הספר "ביאליק" ותלמידיו שבעים עצים ביער הקרן הקיימת לישראל על-שמו ולזכרו של מי שהיה בוגר בית-הספר. יוסף-גדליה הוזכר בספרון "סיפורי-עם מבוריסלאוו" שהוצא לאור בשנת תשכ"ח (1968) על-ידי המוזיאון לאתנולוגיה ולפולקלור של חיפה ובין השאר כתוב עליו בפתח-החוברת: "יוסף... נועד היה להמשיך את שלשלת-הזהב של הוריו ודודו, כשהוא משוחרר בישראל העצמאית מכבלי-הגולה ומתסביכיה. ואכן, יחסו החיובי לסיפורי-העבר נתמזג בלב הצעיר עם אהבת-הארץ בהווה".