בנם של טליה ומייק. נולד ביום י"ט בתמוז תש"ן (12.7.1990) בראש העין. אח לעמרי ומאי.

יותם גדל והתחנך בראש העין, למד בבית ספר יסודי ובתיכון בעיר.

ילד חכם ומקסים עם לב זהב וחיוך תמידי על פניו. כנער, שיחק כדורסל בקבוצת הנוער של "עירוני ראש העין", אהב מאוד גם כדורגל והיה אוהד מושבע של קבוצת "מכבי תל אביב" בכדורגל.

ב-3.11.2008 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הלוגיסטיקה. הוא יצא לקורס קצינים והפך לקצין מבריק ונערץ, "מפקד שלא פוגשים כל יום" – כפי שהגדירו חייליו. האחריות להצלחת המשימה הייתה תמיד בראש מעייניו, ולצידה הדאגה הבלתי פוסקת לרווחתם ולטובתם של החיילים, להם שימש כדמות אב.

אחרי שירות החובה המשיך לשירות קבע בחיל, במסגרתו גם השלים לימודי תואר ראשון בתוכנית המלט"ק (מכללה לפיקוד טקטי) של מדור זרועות הביטחון באוניברסיטת "בר אילן" ברמת גן.

את אהבת חייו, אופיר, הכיר כבר בגיל שבע-עשרה, ומאז השניים היו מחוברים בלב ובנפש. הם נישאו, הקימו את ביתם בראש העין והביאו לעולם שתי בנות – מיה ואורי. יותם היה איש משפחה למופת, בעל ואבא מסור, שאהב את אשתו ואת בנותיו בכל ליבו והציב אותן תמיד בראש סדר העדיפויות.

בכל אשר עשה, יותם פעל מתוך ערכי הנתינה, המסירות ואהבת האדם. תמיד שאף לעשות טוב ולהשכין שלום, ידע לראות את האדם שעומד מולו והשרה סביבו תחושה נוחה ונעימה.

בדצמבר 2022, אחרי ארבע-עשרה שנות שירות מבצעי בסדיר ובקבע, השתחרר מהצבא והתחיל ללמוד פיתוח תוכנה בחברת המחקר והפיתוח Infinity Labs R&D. במקביל, המשיך בשירות מילואים פעיל מתוך אהבת הארץ ותחושת שליחות עמוקה.

בספטמבר 2023 התחיל לעבוד בחברת הייטק. יותם שאף להתקדם בתחום, חלם לעסוק גם בחינוך והיה נרגש מאוד לקראת הפרק החדש בחייו.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

עם פרוץ המלחמה יותם התייצב למילואים, ובמשך חודשים ארוכים שירת, במסירות ובמקצועיות, כמפקד פלוגת סיוע מנהלתית בגדוד 8119 (גדוד "חלמיש") של חטיבה 16 (חטיבת "ירושלים").

בתחילת אוגוסט 2024 חלה, אך סירב לצאת לאשפוז או להשתחרר לביתו כיוון שלא היה מוכן לעזוב את חייליו. לבסוף קיבל עירוי בחדרו שבבסיס והחלים.

כשבוע לאחר מכן, בשבת, 17.8.2024, יצא הכוח הלוגיסטי בפיקודו מאזור ציר נצרים לכיוון פאתי שכונת זייתון שבדרום העיר עזה, על מנת להעביר ציוד לכוחות שפעלו באזור. במהלך פעילותם, הופעל מטען רב עוצמה שפגע בכוח, ויותם נפגע מהפיצוץ ונהרג. איתו נהרג במקום חייל נוסף מהכוח.

רב-סרן יותם פלד נפל בקרב ביום י"ג באב תשפ"ד (17.8.2024). בן שלושים וארבע בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית של בית העלמין בראש העין. הותיר אחריו אישה, שתי בנות, הורים, אח ואחות.

אופיר, אשתו, ספדה לו: "יותמי שלי, אוצר שלי. אני אוהבת אותך וגאה בך. שבע-עשרה שנים אנחנו יחד. זכיתי בך. זכיתי לאהוב ולהיות אהובה. זכיתי להינשא לך. אתה המתנה שלי. זכיתי להביא שתי ילדות, האוצרות שלנו. אתה יודע שאני אשמור עליהן. אתה לא הולך, אני מרגישה אותך. תודה שבחרת בי, אנחנו אוהבות אותך".

חן, חברו, ספד: "חבר הילדות הכי טוב, תמיד הערצתי אותך ורציתי להיות לצידך. לימדת אותי להיות יותר טוב. התנהגת בכבוד ובאהבה ענקית להורים, לסבא וסבתא, לאחיך ואחותך. לא שמעתי אותך מקלל או מאחל רע למישהו. לא זוכר אותך כועס. תמיד מחייך ונותן הרגשה נעימה ונוחה. זוכר שתמיד רציתי לישון אצלך, דאגת שיהיה לי טוב. אתה היית המודל שלי להצלחה ולטוב, ועכשיו אני מבין שזה הכי טוב שאפשר. אתה טוב מדי בשביל העולם הזה".

יותם מונצח באנדרטה לחללי חיל הלוגיסטיקה בתל חדיד, סמוך למחלף בן שמן.

בערב ל"ג בעומר, י"ז באייר תשפ"ה (15.5.2025), נערך בבית הכנסת המרכזי בשכונת "נווה אפק" בראש העין טקס הכנסת ספר הפטרות לעילוי נשמתו של יותם.

אופיר, אשתו, יצרה פודקאסט בשם "צפוף לרווחה", בו היא עוסקת באבל, באובדן, ובדרכים בהן אפשר, לצד הכאב, להרגיש גם שמחה, תקווה ואהבה. בפרק הראשון אופיר אירחה את אימו של יותם, טליה.

עמוד לזכרו של יותם נפתח באתר memoriz.plus.