בן יעטי ויעקב, נולד ביום כ"ג באייר תרפ"ט (2.6.1929) בעיר מיינץ, גרמניה. בשנת 1939 עלה עם הוריו ארצה ולמד בבית-הספר היסודי-הדתי "חורב" בירושלים. את לימודיו המשיך בישיבה "קול-תורה", אולם מקץ שנה ללימודיו בה הפסיקם ויצא לעבוד כחשמלאי. בהיותו בן 17 הצטרף, כיתר אחיו, לשורות ה"הגנה" בירושלים. הוא השתייך לתא הקיבוצי של תנועת הנוער החרדי "עזרא" ובקיץ תש"ז הצטרף לגרעין שישב בקיבוץ חפץ חיים. אחרי תקופת ההכשרה התנחל עם חבריו לקיבוץ בנתיבה, אולם עד מהרה נאלץ לחזור ירושלימה לעזרת הוריו. ימים מספר לאחר מכן פרצה מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות. יחזקאל נחלץ מיד להגנת ירושלים. יחד עם חבריו, שהיוו את "הכיתה העזראית", צורף לגדוד "מוריה" והשתתף בקרבות בהר-הצופים, ואדי-ג'וז, שער יפו, הר-ציון ובעוד גזרות שונות של ירושלים.

יחזקאל נפל ביום ב' בסיוון תש"ח (9.6.1948) בפיצוץ בניין ערבי בשכונת מוצררה, אשר שימש בסיס-התקפה ערבי על שכונת מאה שערים ובתי אונגרין. בהיותו בתוך הבית, כשחיבר את מטען חומר-הנפץ, נפגע מכדור אויב. חבריו הספיקו להוציאו מן הבית והעבירוהו לבית-החולים "הדסה", אולם כל מאמצי הרופאים להצילו עלו בתוהו. נקבר בשייח'-באדר א'.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.