בן צופיה ועזרא. יחזקאל נולד בהודו בד' בסיוון תשי"ט (10.6.1959). משפחתו עלתה לישראל ב-1967 והתיישבה ביבנה.

יחזקאל התגייס למשטרת ישראל ב-16.8.1982.

יחזקאל נשא אישה ועבר לגור במעלה אפרים. במהלך השנים נולדו לו שלושה ילדים.

משפחתו וחבריו של יחזקאל מספרים כי היה אדם צנוע, נעים הליכות ואהוב על סביבתו ומשפחתו. יחזקאל, חזי בפי הקרובים לו, שמח תמיד להעניק עזרה וסיוע בכל אשר יכול היה. במהלך חייו הקצרים הוא נתקל בלא מעט קשיים ומכשולים, אך תמיד שמר על אופטימיות ועל גישה חיובית ועל פניו היה פרוש תמיד חיוך שהעניק תקווה. משפחתו הקרובה והמורחבת תמיד הייתה בראש מעייניו וידעה שיהיה לה למשענת בעת הצורך.

האהבה הגדולה ביותר שלו הייתה לשלושת ילדיו: אלון, אליאור ואלינור, אשר במשך השנים שימש להם הן כאבא והן כאימא במשרה מלאה. יחזקאל היה איש משפחה משכמו ומעלה. כאשר היה חוזר מהמשמרות במשטרה היה מתחיל את המשמרת הנוספת בביתו, תוך שהוא מעניק לילדיו תשומת לב מלאה ומטפל בהם במסירות מבלי שירגישו מחסור כלשהו. את כל חייו הקדיש יחזקאל למענם, דאג שלעולם לא יחסר להם דבר ושימש עבורם חבר לשיחה ואף לבילוי.

יחזקאל הקפיד להסתיר את גילו האמיתי: עבור משפחתו היה תמיד צעיר בנפשו, זאת בשל התנהגותו הילדותית והשובבית. הוא אהב את החיים, ידע למצוא תמיד את הטוב בכל דבר וראה את חצי הכוס המלאה. היה לו לב רחב ומלא חום ואהבה. הוא היה איש צנוע מאוד, איש ישר וטוב לב. אהב לדעת מה קורה במדינה ונהג להתעדכן בדבקות בחדשות היום.

ביום כ' באדר תשס"ט (15.3.2009) היו רב-נגד יחזקאל רמרזקר ורב-סמל בכיר דוד רבינוביץ' בנסיעה שגרתית בכביש 90, סמוך ליישוב משואה שבבקעת הירדן. מחבל או כמה מחבלים ביימו נקר בגלגל, וכשהשוטרים עצרו כדי לסייע להם הם פתחו לעברם באש מטווח קצר מאוד. במקום הפיגוע אף נמצא מגבה (ג'ק) שייתכן כי המחבלים עשו בו שימוש כדי להיראות אמינים. יחזקאל ודוד נהרגו במקום.

יחזקאל נפל בעת מילוי תפקידו. בן חמישים היה בנפלו. הוא נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין ביבנה. הותיר אחריו שלושה ילדים, אם ושמונה אחים ואחיות.

משפחתו של יחזקאל ביכתה את לכתו: "לצערנו הרב, משאלתו להישאר צעיר התגשמה ולנצח הוא יישאר בן חמישים".