בן אלטה ומאיר-פישל, נולד ביום כ"ג בסיוון תרפ"ו (5.6.1926) בעיר בלנדוב, פולין, ועלה לארץ עם משפחתו ב-1935. מיד לאחר שסיים בית-ספר עממי בחיפה התחיל לעבוד כדי לעזור להוריו. היה בן מסור לבית הוריו ונאמן לעצמו ולחבריו. תחילה הצטרף לתנועת "הצופים", ובשנים האחרונות - ל"מחנות העולים" ואיתם גם יצא להכשרה בדפנה. כחבר נאמן ב"הגנה" לא היסס והיה מן המגויסים הראשונים והשתתף כחייל בחטיבת "כרמלי" ביחידת- הסיור בפעולות שונות: פיצוץ הבית ברחוב יחיאל ובכיבוש כפר הפורעים בלד א-שייח' כחובש.

יחיאל-דויד נפל בקרית אליהו ביום ד' בשבט תש"ח (15.1.1948) בחושו לעזרת שני חבריו שנפצעו. מלותיו האחרונות היו: "הצילוני, אני רוצה לחיות". הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.