בן אברהם וטניה. נולד ביום ו' באב תש"ו (3.8.1946) בתל-אביב. אחרי שסיים את בית-הספר היסודי "יהודה המכבי" התקבל לבית-הספר התיכון העירוני ד' וסיים את לימודיו בו. מגיל עשר היה פעיל בתנועת "הצופים" וגם בלמדו בבית-הספר התיכון לא הפריע לו הדבר והוא הצטיין בלימודיו. השתייך גם ל"הפועל", כי אהב ספורט, והתעניין בשטח של ריקודי-עם והצליח בהם.

עם קבלו תעודת-בגרות התגייס לנח"ל ביולי 1964 ונמצא בקיבוץ ניר-עם. משם נשלח לקורס מ"כ ובמשך שירותו סיים בית-ספר לקצינים בדרגת סג"מ. בהיותו סג"מ עבר קורס-חבלה. אחרי שישתחרר אמר להמשיך את לימודיו בפקולטה לכימיה באוניברסיטה של תל-אביב. לפני מלחמת ששת הימים הועלה לדרגת סגן ובמלחמה עצמה צורף לפיקוד. ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967) נפל באום כתף שבסיני בתור קצין-חבלה כשהוא מפקד על מחלקה ביחידה. שירותו צוין לשבח על-ידי אלוף פיקוד-הדרום על גילוי אומץ-לב והתנדבות לקרב - וכך תואר מעשהו האחרון בתעודת הצל"ש: "בליל 5 ביוני 1967, במוצבי אום-כתף, נע בתעלה העליונה אחרי מחלקת-החוד של פלוגה מעמדת מקלע של האויב נפתחה אש לעבר מחלקת-חוד ומנעה את התקדמות הכוח. סגן סורוקין התנדב לחסל את העמדה. הוא נע בראש חוליה לעבר העמדה, הטיל שני רימונים לתוכה, אך האויב המשיך באש בלתי- פוסקת לעבר הכוח. הוא עקף את העמדה ובא מולה, זרק רימון והחל לטהרה באש מתת-מקלע עוזי. במהלך פעולה זו נפגע ונהרג. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול.

שמו הונצח ב"ניב התלמיד" שבהוצאת בית-הספר "יהודה המכבי". עליו ומשלו והובאו דברים בחוברת "פרחים עצובים" לזכר בוגרי תיכון עירוני ד' בתל-אביב. גם ב"נח"ל נגב במערכה" הונצח שמו וכן ב"סיני 1967" ליעל דיין. זכרו הועלה ב"החטיבה במלחמת ששת הימים". תיאור הקרב האחרון שלו הובא ב"ספר הגבורה" שבהוצאת אגודת העיתונאים בתל-אביב וניצולי ברגן-בלזן. בילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות-ישראל, "גוילי אש", כרך ד' - הובא מעזבונו. כן פורסמו כתבות עליו בכתבי-עת שונים (כגון "מערכות", "במחנה").

בתחקיר שנערך ב 2017 הודגש כי צל"ש אלוף הפיקוד שהוענק לסגן יחיעם (עמי) סורוקין ז"ל הומר לעיטור המופת.