בתם של אריאלה ושמעון. נולדה ביום י"ד באדר תשס"ד (7.3.2004) בנתניה. ילדה שלישית במשפחה, אחות לעמית, טובל וסוּף.

ים גדלה והתחנכה בנתניה, ילדה יפהפייה וכובשת לבבות בעלת ריסים ארוכים ועיניים ירוקות. "מיומה הראשון נודעה כתינוקת שקטה, חייכנית ושלווה ובאותה מידה הייתה זועפת, סוערת וסוחפת", תיאר אביה, "באופן זהה לים הגדול שעל-שמו היא קרויה. גם ברגעים מאתגרים, בקע ממנה המון חן ולא ניתן היה שלא להתפעל ממנה ומיכולותיה ... מבטיה המיוחדים היו מלאי-מסר, ולא היה מי שגילה אדישות אליהם".

ים למדה בנתניה בבית הספר היסודי "אלומות" ובחטיבת הביניים "אורט" על-שם נתן אלתרמן. בבית הספר התיכון "אורט יד לבוביץ'" שבו למדה, בחרה במגמת משאבי-אנוש. בלימודי האנגלית, התגלה כישרונה הטבעי ברכישת שפות זרות. לאורך שנות-לימודיה התנהגה למופת, הצליחה בלימודים והייתה אהובה על מורותיה.

ים הייתה חברת-אמת נאמנה, מסורה וחולקת כבוד. מגיל צעיר הקיפו אותה  חברות רבות, והיא בלטה ביניהן ושימשה כמנהיגה. הייתה לה יכולת לאזן את החברות, כך שישקיעו בלימודים ויפעילו שיקול-דעת במעשיהן, ובד בבד ידעה להשתחרר עימן, לחוות יחדיו חוויות ולהרבות בצחוק.

בשעות הפנאי התנסתה באתגרים קולינריים. היה זה תחביבה העיקרי, ולכן בילתה זמן רב במטבח. היא השתמשה בחומרי-גלם מגוונים לצורך בישול ואפייה, ויותר מכול אהבה לבשל פסטה ברוטב רוזה. לעיתים בישלה לצד חברתה הטובה מיתר, וברגעים אלו הן שוחחו לעומקם של דברים ופרקו את שעל ליבן בפתיחות.

תכנים ברשתות חברתיות העסיקו אותה אף הם, והיא שלטה ב"אושיות רשת" והייתה מעודכנת במידת הצלחתן ותפוצתן. צפייה בסדרות עלילתיות מקוריאה הדרומית הייתה אהובה עליה, עד כדי-כך שחלמה לבקר בבירה סיאול, בתום השירות הצבאי.

ריקוד והאזנה למוזיקה היו אהובים עליה. כבר בגיל צעיר ארגנה הופעות ביתיות עם חברות, ובהן שרו את שירי ה"פסטיגל", רקדו והכינו תפאורה. במסיבת בת המצווה שלה, הופיעה בריקוד עליו עמלה רבות, ובשעות אחר הצוהריים השתתפה בחוג ריקוד בסגנון "היפ-הופ".

ים הייתה קרובה להוריה והראתה נכונות תמידית לעזור ולתמוך בהם. קשר חם, מיוחד ומלוכד שרר אף בינה ובין אחֶיה ואחותה. היא אהבה לשהות במחיצת עמית וטובל והאזינה בשקיקה לקורותיהם, והם דאגו לה וחשו אחריות לשלומה. עבור אחיה הצעיר סוּף, שימשה אשת-סוד, והם חלקו תחומי-עניין דומים – תחביבים, אוכל וסגנון מוזיקלי, יצאו יחד למגוון פעילויות ובילו עם אותם חברים. השניים היו קרובים בגיל והבינו זו את זה גם בלי מילים. לא אחת התפקעו שניהם מצחוק בלי שהסובבים אותם ידעו מדוע. "ראיתי בים את החצי המשלים שלי", תיאר סוּף.

בהיותה בת שש-עשרה הפכה לדודה, לאחר שאחותה ילדה תינוקת, אשר זכתה לשם לוריא. ים ליוותה את טובל יומם וליל בתחילת דרכה כאם, עזרה לה במטלות הבית, טיפלה באחייניתה גם באמצע הלילה, דאגה לצרכיה והרעיפה על לוריא הקטנה אהבה רבה.

את הכלב שלה בּוּבּי, מגזע פומרניאן, אהבה בכל ליבה, שמרה עליו וטיפלה בו.

ביום 30.11.2022 התגייסה לצה"ל ושובצה בחיל האוויר. לאחר שעברה קורס מפעילי מערכות רחף, החלה לשרת במערך הבקרה ופיקוח הטיסה של החיל והוצבה בגדוד הגילוי במחנה "כמוס", הסמוך לדימונה. את תפקידה ביצעה במשמרות בחדר-בקרה. הודות למסירותה ולרצונה הבלתי-מתפשר לבצע את המצופה ממנה בחריצות, באחריות וביסודיות, החלה עד מהרה לצבור הצלחות מקצועיות. "ים תרמה באופן משמעותי לתפוקה המבצעית של מערכת רחף ייחודית בחיל האוויר", כתב סגן-אלוף מ', מפקד היחידה.

ים אהבה את היחידה, חשה גאווה, בלטה מבחינה חברתית ונסחפה לתוך ההווי המיוחד בבסיס. היא שמרה על מורל גבוה, עודדה את הסובבים אותה והדביקה את כולם באופטימיות שלה, וכך סייעה ביצירת אווירה נעימה ומיטיבה ורתמה את כולם למשימה המשותפת. תמיד הציעה את עזרתה למי שנזקק לכך ואף הייתה נכונה להחליף משמרות בעת הצורך. כל חיילי היחידה ידעו שבשיחת נפש עם ים בשעת משבר, יקבלו עצות מעשיות ומועילות. "היא הפכה בקרב כולם – מראשון המפקדים עד אחרון החיילים – שם נרדף ללב פועם, רחב ומקבל", כתבה זהבה, חברתה ליחידה.

כששקלה אם לעבור לבסיס קרוב יותר לביתה שבנתניה, החליטה שלא לעשות זאת, משום שחפצה להמשיך בתפקיד החשוב שמילאה, מבלי להיפרד מהאווירה המיוחדת ומהחיילים שהקיפו אותה ונכנסו לליבה. גם כשקיבלה ימי-מנוחה ממושכים בגלל פציעה ברגלה, בחרה שלא לממשם, כדי לא להתנתק מחבריה וחברותיה לגדוד. טרם חתונתו של אחיה עמית, אף הגישה למפקדה בקשה מיוחדת,  שיאפשר לכמה שיותר מהמשרתים לצידה לצאת מהבסיס, בכדי להשתתף עימה בשמחת המשפחה. "ים לבלבה במהלך תקופת שירותה ביחידה והשפיעה רבות על סובביה, שלבלבו אף הם, בזכותה", תיאר סרן א', מפקדה הישיר. הבסיס והיחידה היו עבורה כבית שני.

הרגלי הבילוי שלה בחופשות סוף השבוע היו מגוונים, ונעו בין שהות בבית ושקיעה בקריאת ספר באנגלית ובין יציאה למסיבות במועדונים.

חזותה החיצונית המרשימה והמטופחת השרתה על העומד מולה תחושת רוגע והותירה רושם של דמות יציבה, בעלת אופי חזק. עם כל האתגרים שנתקלה בהם במהלך חייה התמודדה היטב, הצליחה להרים ראש, להפיץ אור ורוח חיובית ולהתמלא בתקווה.

ים ניחנה בחוש צדק מפותח ובחמלה ונודעה בתור משכינת-שלום וכבעלת כישרון לקרב אנשים זה לזה. למשל בתקופת הטירונות, תיארה אימה, "הצליחה לפשר בדרכי-נועם בסכסוך בין חיילות ועל-כן נתפסה כמקור סמכות חיובי וכמי שרצוי לשמוע בקולה". ים לא יכלה לעמוד מנגד כשנתקלה בעוולות חברתיות למיניהן. היושר, האמינות ומידת המוסר הגבוהה שלה באו לידי ביטוי, לדוגמה כאשר קנתה שעון-יד לאביה וגילתה שכרטיס האשראי לא חויב בטעות, חזרה לחנות והסדירה את התשלום. בשל התום שלה, דאגה אימה פן תיפגע במהלך חייה, מהתנהגותם של בני-אדם אחרים כלפיה, אך על-כך השיבה לה ים: "אל תדאגי, אימא, אני יודעת איך להגן על עצמי. אני פשוט לא צריכה", שכן ידעה כיצד לשמור על עצמה מפני עימותים וסביבה שלילית.

שמחת החיים של ים, האנרגיה והיכולת לראות את חצי הכוס המלאה, דבקה בכל הסובבים אותה. לחברותיה נהגה לומר משפט ששיקף היטב את דרך חייה: "פשוט חייכי, כאילו הכול טוב", וליאור, חברתה לשירות, תיארה: "כל מי שנקרה בדרכה היה מייד מעלה חיוך על פניו בתגובה".

טוב-לב אפיין אותה, טובת הזולת עמדה בראש מעייניה לפני טובתה האישית, ובשל היותה חפה משיפוטיות, חשו כל מי שבאו עימה במגע, רצויים ואהובים. אפשר היה לסמוך עליה בכל עת והיו לה חוכמת-חיים, אינטליגנציה רגשית גבוהה, רגישות ויכולות הקשבה והכלה לחברותיה הקרובות אך גם למי שלא הכירה די לעומק. התחשבות בזולת הייתה טבעית עבורה ולא הצריכה ממנה השקעת מאמץ מיוחד, ומעולם לא הותירה מאחור אדם פגוע או נזקק. ים בורכה גם ברוחב-לב, כך שלמשל כאשר ביקשה אחותה לשאול ממנה את השעון החכם שלה, במקום להסתפק בהשאלה, מיהרה לרכוש עבורה דגם זהה והעניקה לה אותו במתנה.

בתחילת קיץ 2023 נרקמה זוגיות בינה ובין בן, חייל ששירת עימה. הייתה זו אהבתה הראשונה. השניים הרבו לשהות יחד, בייחוד בסופי-שבוע.

ים חלמה לצאת לטייל בעולם לאחר שחרורה מצה"ל, ובמיוחד בארצות הברית שבה טרם הספיקה לבקר. עניין רב גילתה בתחומי המחשבים והסייבר ולכן שקלה להתמקצע בכך בעתיד, והעלתה גם את האפשרות להמשיך לשירות קבע, מתוך תחושת שליחות.

ביום רביעי 20.9.2023, בדרכה למשמרת בבסיס, אליה ביקשה להתייצב על-אף שלא חשה בטוב, נהרגה בתאונת-דרכים מצערת.

רב-טוראי ים מסיקה נפלה בעת מילוי-תפקידה ביום ה' בתשרי תשפ"ד (20.9.2023). בת תשע-עשרה בנופלה. הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בנתניה. הותירה הורים, שני אחים ואחות.

לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל.

כתב אחיה הבכור עמית: "לים מגיע להיזכר כבעלת לב ענק כגודלו של הים; כמי שנתנה את כל כולה למען הזולת; כחברה טובה ונאמנה".

כתבה חברת הילדות אסתר: "ימיק, איך את לא פה בכדי להמשיך את כל החוויות והשיחות שנקטעו? אַת האושר, הפרח, הילדה בעלת לב הזהב. אם בכל זאת נדרש לתאר אותך במילה אחת, הרי שהיא: 'מלאך' ... רק עוד חיבוק אחד ממך, עוד נשיקה, עוד בילוי משותף אחרון".

כתבה חברתה לשירות הצבאי קאיה: "כל מקום אליו ים נכנסה, היה מואר מיד באור גדול, הודות לחיוכה, לצחוקה המדבק ולאנרגיות הטובות שבקעו ממנה והצליחו להטעין גם את האדם העצוב והכבוי ביותר. הייתה לה יכולת מופלאה לראות את הטוב, גם כאשר לה עצמה היה רע ... ים אהבה מאד את שירותה הצבאי בחיל האוויר. היא חשה גאווה עצומה וראתה בכך זכות שהיא גם חובה ערכית ... כל מעשה ומחשבה שלה, נבעו מתוך תחושת שליחות אמיתית ... כזו הייתה ים, חושבת על צרכי הזולת לפני צרכיה שלה ... דמותה תמשיך ללוותי לנצח".

משפחתה וחבריה הנציחו את ים בכמה מיזמים, ושיעורי תורה התקיימו לעילוי נשמתה.

במצגת לזכר הנופלים בוגרי בית הספר התיכון "אורט יד לבוביץ'", הזמינה באתר האינטרנט של בית הספר, הוקדשה שקופית לזכרה של ים. דף לזכרה הועלה באתר האינטרנט "גלעד לזכרם" של עיריית נתניה.