בן בתיה ומיכאל (קצין-משטרה ותיק), נולד ביום י"ח בשבט תר"ץ (16.2.1930) בתל-אביב. למד בבית-הספר העממי "גאולה" בתל- אביב. שם הצטיין, כעדות מוריו, ביחסו הרציני לכל תפקיד שהוטל עליו. כבר בבית-הספר העממי התבלטה נטייתו למקצוע טכני. ב-1943 נתקבל לבית-הספר הטכני התיכון "מונטיפיורי" ובו סיים את חוק לימודיו. קנה לו בקיאות בספרות העברית ואמר להשתלם במדעים.

כשנתפרסם הצו לגיוס ילודי 1930, התייצב לשירות וחיכה לקריאה. בסוף מרס גויס ונשלח לעין השופט, ולאחר שהות קצרה באחד היישובים של עמק חפר הועבר לחזית ירושלים והצטרף לגדוד "הפורצים" (הגדוד הרביעי של הפלמ"ח) בחטיבת "הראל", שזה-עתה הוקמה. בליל 22-23 באפריל 1948 החל השלב הראשון במבצע "יבוסי", שנועד לפתוח את הדרך לעטרות ולנווה יעקב המנותקות, על-ידי כיבוש נבי סמואל וסביבתה. בגלל קשיי הדרך הגיע הכוח התוקף לנבי סמואל רק עם שחר, נתקל בהתנגדות חזקה של האויב ונאלץ לסגת. בקרב זה, ביום י"ד בניסן תש"ח (23.4.1948) נפל.

למחרת הובא לקבורה בקבר-אחים בבית-העלמין הצבאי בקרית ענבים.