בן אליהו ואמה. אביו, יליד-הארץ, שירת בגדוד העברי; אמו ממוצא רבנים בצפת. יעקב נולד ביום כ"ג בכסלו תרפ"ז (29.11.1926) בכפר-תבור שבעמק-יזרעאל. למד בבית-הספר היסודי שבמקום ולאחר-מכן נתן את כל לבו לעבודה חקלאית. בסוף מלחמת-העולם השניה עבר משם ליבנאל, בה חילק את זמנו בין משקו לבין עבודת-המחתרת, כי ביתו שימש אולפן ל"הגנה". בימי מלחמת-הקוממיות השתתף בקרבות שונים בעמק יזרעאל ובעמק-הירדן כאחד מחטיבת "גולני". בעיצומם של הקרבות, משהגיעתו הידיעה כי אחיו הצעיר משה, שהיה בשירות משטרת-ישראל, נפל בכיבוש חיפה, נתחשל ויצא לנגב להצטרף ליחידות-הפשיטה תחת פיקודו של משה דיין ושם התגלה כאחד הלוחמים האמיצים. כשוך הקרבות וחתימת חוזי שביתת-הנשק חזר למשקו ביבנאל והתחיל בשיקומו. מסביבו התרכז הנוער שבמקום. בימים התמסר למשקו ועשה לביתו אך את לילותיו הקדיש למילוי תפקידים נועזים ומסוכנים משני עברי הגבול כשהוא נלחם בהסתננות-האויב. ביום כ"ד באלול תשי"ד (22.9.1954), במלאת שנה לנישואיו - ואשתו אז בחודש השמיני להריונה - יצא למלא את תפקידו ובדרך לאל-חמה נפל בקרב. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחיפה. חודש אחרי נפלו נולד בנו שנקרא על-שמו.