גר בטבריה והיה רופא ועסקן ציבורי. כיהן בוועד המקומי יחד עם רב העיר, הרב אבולעפיה. הוא נשלח לטבריה לשמש כרופא מטעם אגודת העזרה של יהודי אמשטרדם וזכה להערכה רבה. כן ניהל בית מרקחת במקום. בראשית שנת 1913 העלילו עליו כי נתן תרופה לחולה וגרם למותה. בית המרקחת נסגר ונפתח מחדש לאחר שהוכחה חפותו של הרופא.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה כאשר טורקיה הצטרפה למלחמה לצד גרמניה, הוכרז על גיוס כללי של הרופאים. בין המתייצבים היה גם ד"ר ברגרט. הוא שירת בחזית הדרום, היה בבאר-שבע ובשנת 1917 מצא את מותו באחד הקרבות שהתחוללו בין האנגלים לטורקים בגבול סיני - ארץ-ישראל. תאריך מותו ומקום

קבורתו אינם ידועים.

בשנת 1914 פרסם מאמר מדעי בשבועון "הפועל הצעיר" בנושא טבריה ואקלימה. על הקורות אותו כרופא צבאי במדבר סיני (בסביבות ביר לחפן) פרסם שלושה מאמרים בעיתון "החרות". שמו מוזכר בפנקס ההסתדרות הרפואית העברית שיצא לאור בשנת תרפ"ט.

החלל הינו מקל''ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.