בן שרה ושלמה, נולד ביום א' בסיוון תרפ"ח (20.5.1928) בביכאווה, פלך לובלין אשר בפולין. בשנת 1935, בהיותו בן שבע, עלה לארץ. אחרי שסיים לימודיו בבית-ספר יסודי, החל לעבוד כמסגר, אולם הוסיף ללמוד בכוחות עצמו וחלק ניכר משכרו הוציא על רכישת ספרי לימוד כדי שיוכל להרחיב את אופקיו. יעקב הצטרף לשורות האצ"ל והיה חבר פעיל בארגון.

ביום 29.4.1948, אחרי חמישה ימי קרבות עזים בחזית יפו - חמישה ימים של סכנות ומשימות קשות - הוענקה ליעקב חופשה קצרה. דקות ספורות בלבד היסס, עד שגמלה בלבו ההחלטה: בעמדה יישאר ואת נשקו לא יניח מידו. הוא המשיך להילחם וכעבור שעות אחדות נפצע קשה מרסיסי פגז.

מחוסר הכרה שכב בבית-החולים, וביום כ"ב בניסן תש"ח (1.5.1948) נפטר. יעקב הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.