בן שמחה ואהרן, נולד ביום כ' באלול תרפ"ט (25.9.1929) בירושלים, למשפחה עניה ומרובת-ילדים. הוא סיים בית-ספר יסודי ובהיותו בן 15 החליט שלא להיות עוד למעמסה על בית- ההורים. הוא עזב את הבית ומצא את דרכו לקיבוץ מרחביה, שם עבד בסנדלרות, למד בתוך חבורת-נוער שהתחנכה בקיבוץ במסגרת קבוצת "החותרים" והצטיין במידת אחריות ומסירות. השתתף באימוני ה"הגנה" ונמצא מוכשר במיוחד בסיור ובהטלת רימונים.

כשפרצה מלחמת-העצמאות עזב את הקיבוץ ונסע להגן על ירושלים. כרמן מצוין השתתף בסיורים ובפעולות הגנה ועונשין בחזיתות צור-בחר, בית-צפאפה ועוד, ואמרתו היתה: "הרביצו באבי-אביהם לברברים האלה, אנו נראה להם מה זה ולד אל מייתה!" ("בני המוות" כינוי זלזול של הערבים ליהודים). לדברי חבריו הצטיין בפעולות והלהיב גם אותם. הם קראו לו בחיבה "צוציק". יעקב נפצע ביום 1.2.1948, כאשר ליווה שיירה ממקור חיים העירה. הוא הועבר ל"הדסה" ונותח אך מת מפצעיו ביום כ"ט באדר א' תש"ח (10.3.1948). נקבר בסנהדריה בירושלים.

ביום ט"ז בחשוון תשי"ב (15.11.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.