בן דויד וטובה. נולד בשנת תרפ"ה (1925) בעיר דרבני שברומניה. לאחר ימי-אושר בילדותו הגיעו ימי-השואה של מלחמת-העולם השניה. המשפחה כולה גורשה מן העיר, בתוך שאר יהודי-הקהילה. לאחר הליכה ברגל של כמה ימים הוסעו בקרונות-רכבת למחנות-ההסגר טרגו-ג'יו ויעקב הופרד מקרוביו ונלקח לעבודה חקלאית באחוזת איכר עשיר. לאחר שחרור רומניה מידי הנאצים, הצליח יעקב, אחרי שנים של עבודת-פרך, לעבור לאיטליה, ושם ירד באניית מעפילים לארץ. אולם במאבק עם הבריטים על העליה גורש לקפריסין ורק לאחר טלטולים ממושכים הגיע למחוז-חפצו. לאחר שעבד זמן-מה בעקרון בחקלאות פרצה מלחמת-הקוממיות והוא התגייס מייד. שירת ביחידת-שמירה בתחנת-השידור בנען, שם חלה, ולאחר שהבריא ממחלתו חזר ליחידתו בנען. אך כיוון שלא מצא אותה התנדב לחיל-קומנדו. עם יחידה זו השתתף בחדירה לרמלה ובכיבושה. השתתף בקרבות הנגב, עלה בדרגה תודות להצטיינותו, והיה עם יחידתו בשעת כיבוש בית-גוברין וסביבותיה. נפל בשעת מילוי תפקידו באחרון של פסח תש"ט (20.4.1949), כשהיחידה הותקפה על-ידי האויב בפעולת סריקה וסיור. הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בחלקה הצבאית שבבית-הקברות ברחובות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב טוראי.