בן מרדכי. נולד בשנת 1901 בשדליץ שבפולין. הוא למד "בחדר" בעיר מולדתו ובהתבגרו היה פעיל בתנועת "פועלי ציון". בשנת 1920 בהיותו בן 19, עלה לארץ-ישראל והמשיך בפעילותו בברית פועלי ארץ-ישראל בהסתדרות העובדים ובארגון ה"הגנה". בגיל 25 היה בן מייסדי שכונת פועלי הרכבת בשכונת בורוכוב ומראשוני המתיישבים בה. יעקב נתקבל לעבודה ברכבת ארץ-ישראל ובמשך הזמן עלה בסולם התפקידים והיה לממונה על עשרות פועלים, רובם ערבים.

בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט, ביום י"ח בסיוון תרצ"ח (17.6.1938), יצא יעקב בראש שלושים פועלים לתקן את גשר הרכבת בקרבת קלקיליה. כאשר התרחק כחצי קילומטר ממקום העבודה התנפל עליו ערבי חמוש ברובה וירה בו. יעקב, על אף פציעתו, נאבק ברוצח. אך כוחו תש והמתנקש ברח. הוא נפטר בבית החולים "הדסה" לשם הובהל. יעקב הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הישן בתל אביב. השאיר אחריו אישה ובת יחידה.