בן מלכה ומנחם, נולד ביום ד' בניסן תרס"ד (20.3.1904) בעיר דרוהוביץ, פולין, וסיים בית-ספר תיכון בפולין. יעקב המשיך את לימודיו באוניברסיטה בגרמניה והוסמך כאדריכל. עלה ארצה בשנת 1926 כחלוץ. שנתיים היה חבר קיבוץ ואחר-כך עסק במקצועו בחיפה. במשך השנים רכש לו שם טוב כאדריכל. היה חבר ה"הגנה" והתעניין במיוחד בהתפתחות חומרי הנפץ.

בימי מלחמת-העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי ועל סמך בקיאותו בחומרי נפץ נתקבל לפלוגת סילוק מוקשים והצטיין בפעולותיו, בעיקר ליד בנגזי.

בסוף שנת 1945 השתחרר מהצבא הבריטי והעמיד את ניסיונו לשירות המולדת. אף כי היה למעלה מגיל הגיוס, התנדב ביולי 1948 לצבא הגנה לישראל ושוב עסק בסילוק מוקשים. היה אחד המומחים הגדולים בארץ למיקוש ונמסרו לו תפקידים חשובים ביותר בתחום זה. יעקב נפל ביום ט' באלול תש"ח (13.9.1948) בשעת פינוי שדה מוקשים בסנט-לוקס בחיפה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. השאיר אישה, הנה, ובת.