בן יורה ואליעזר, נולד ביום י"א בשבט תרע"ו (16.1.1916) בעיירה מזריץ', פולין ובה סיים בית-ספר יסודי. בהיותו בן 12 עבר עם הוריו לווארשה, בה שימש אביו כנציגם של בעלי-המלאכה בקהילה היהודית. בגלל מצבם הדחוק של הוריו לא יכול היה להמשיך בלימודיו והחל עובד כתפר ובערבים השתלם בשיעורי- הערב של האוניברסיטה העממית. בפרוץ מלחמת-העולם השנייה השתתף בהגנת וארשה בשורות הצבא הפולני ונפל בשבי הגרמנים. אחרי הרפתקאות רבות הצליח להיחלץ מידיהם, הגיע בחזרה לפולין ומשם עבר עם זרם הפליטים לברית-המועצות. בשומעו כי צבא אנדרס עומד להישלח למזרח-התיכון הצטרף לצבא זה. הדבר עלה לו בעמל רב, הואיל ולא קיבלו ברצון יהודים לצבא פולני זה. בשנת 1942 הגיע לארץ, "ערק" מהצבא הפולני, כפי שעשו יהודים רבים, והיה במשך חצי שנה חבר במשק גבעת השלושה. משם עבר לרמת גן, השתקע בה והקים לו בית בישראל.

למחרת הכרזת המדינה נקרא לדגל, וכשנפרד מאישתו אמר: "הפעם תהיה זו מלחמה לחיים ולמוות. נלחמתי בחזיתות רבות ועתה אילחם בחזיתנו אנו"... בט' באייר תש"ח (18.5.1948), ארבעה ימים לאחר שגויס, נהרג בהפצצת התחנה המרכזית בתל-אביב על-ידי מטוסים מצריים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. השאיר אחריו אישה, רחל, ובת.