בנם של סולטנה ופנחס. נולד בכ"ה באייר תש"ו (26.5.1946) במרוקו. הוריו הוסיפו לשמו את השם ציון בשל שאיפתם להגיע לארץ ישראל.
יעקב גדל יחד עם 6 אחיו ואחיותיו במלאח היהודי בעיר ספרו שבמרוקו. למד ב"אם הבנים", בית ספר דתי שבו למדו בעיקר תורה.
כבר כילד ביקש לעלות לישראל, אך הוריו הדואגים לא אפשרו זאת. בשנת 1962, כשהיה בן שש-עשרה, עלתה המשפחה כולה לארץ. יעקב למד בביה"ס "עמל" מסגרות ועבד בעבודות חקלאות, מסגרות וצביעה.
בפברואר 1966 התגייס לצה"ל. יעקב שירת בחיל הרפואה, ובתום שירותו הסדיר המשיך לשירות קבע ארוך שנים בחיל.
בשנת 1967 נישא לרינה ויחד בנו את ביתם בבאר שבע. נולדו להם 4 ילדים - פיני, אבי, יניב ונועה.
בשנת 1983, במהלך ביקורת מרפאות בתל השומר, עבר יעקב אירוע לב. הוא טופל באופן מיידי, ולאחר ארבעה ימים שב להכרה ואט אט השתפר מצבו. כשהחלים חזר לשירות ועבר לנהל את המרפאות בבסיסי צוקי עובדה ושיזפון שבדרום.
רב-סמל בכיר יעקב שירת בחיל הרפואה עשרים וחמש שנים. בשנת 1990 פרש וכעבור זמן קצר נכנס כמשקיע וכמנהל למפעל לאריזות מזון. לאחר חמש שנים נאלץ, מפאת מחלתו, למכור את חלקו ולהפסיק את עבודתו הסדירה.
בריאותו של יעקב הייתה רופפת מגיל צעיר, אך הוא מעולם לא התלונן על כאביו או דאגותיו. חיוכו הנצחי שידר כל הזמן ''עסקים כרגיל" ואופטימיות אין קץ. בשנת 2008 עבר אירוע מוחי שהותיר את חותמו, הוא איבד את כושר הדיבור וכף ידו הימנית השתתקה. במסע מופלא של שיקום ארוך ועיקש הוא חזר לעצמו ושב לתפקד היטב באופן עצמאי. הוא היה חולה, כדברי בני המשפחה, אבל לא חולני.
יעקב היה איש משפחה מסור, חייכן ואהוב על הכול ללא יוצא מהכלל. את כולם אהב אהבת נפש ושמח בכל עת לראות אותם. עם הנכדים השתובב והשתטה בכל הזדמנות, שיחק וצחק איתם כאילו הוא בן גילם למרות המגבלות הגופניות.
ביוני 2016 חגגה המשפחה יום הולדת ליעקב בבית מלון בירושלים. הוא שמע מפי כולם וראה במו עיניו עד כמה הוא אהוב ויקר להם, והיה מאושר ממפגן האהבה. זו הייתה שבת מופלאה, כתבו ילדיו, ומבלי לדעת כנראה שבת של פרידה כהלכתה.
שבוע לאחר מכן, בחג שבועות, הוא חש ברע והובהל לבית החולים במצב מאוד קשה. הוא נפטר בשבת כ"ו בסיוון תשע"ו (2.7.2016). בן שבעים בפטירתו. הותיר משפחה, אשה, 4 ילדים ו-12 נכדים.
יעקב הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בבאר שבע. על מצבתו כתבו אוהביו: "כאן נטמן איש אמת, ציוני ואוהב אדם. אוהב תורה ומצניע לכת, אוהב את המקום ואהוב על הבריות. איש אשר לא סטה מעקרונותיו, הצדק שכן בארבע אמותיו וביושר פסע לאורך כל שנותיו".
בתאריך כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7.10.2023, נכדו של יעקב, סמל ראשון עידו הרוש נפל בקרב במוצב יפתח בגבול עזה.