בנם של אילנה ומשה. נולד ביום כ"ט בטבת תשל"ב (16.1.1972) בקיבוץ נען. אח לאיל, תומר ואסף.

יפתח גדל והתחנך בקיבוץ נען. אהב לטייל בנופי הארץ, לרכב על אופניים ולשחק כדורסל.

לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון "ברנר" בגבעת ברנר, התגייס לצה"ל ושירת בסיירת מטכ"ל. הוא בלט בחוכמתו, בשיקול הדעת ובשלוות הנפש.

בנען הכיר את סיון. הם נישאו ונולדו להם שלושה ילדים: נגב הבכורה והתאומים בוסתן ושדה. יפתח היה איש משפחה מסור ואב דואג ואוהב. הוא אהב לצחוק עם בני משפחתו, להמציא תחרויות מצחיקות, לשחק קלפים עם ילדיו, לצאת לקמפינג ולטייל במדבר.

בשנת 2001 יפתח וסיון הצטרפו לגרעין המייסד של מושב באר מילכה שבפתחת ניצנה, בגבול מצרים. בראשית הדרך התגוררו בקרוואן במושב כמהין שבפתחה, ובשנת 2006, לאחר שניתנו האישורים לעלות על הקרקע, עברו עם שבע משפחות נוספות לבאר מילכה.

יפתח היה איש של אנשים וקהילה, רב-פעלים ומעמודי התווך של המושב ושל המועצה האזורית רמת נגב. הוא נגע והשפיע על כל כך הרבה אנשים בכל כך הרבה צמתים, איש צנוע וערכי שחיבר בין אנשים - איש מיוחד במינו. הוא היה חבר מליאה במועצה האזורית ובשנים 2001–2013 כיהן כיושב ראש הוועד של המושב. בתפקידו כחבר מליאה ייצג את באר מילכה במסירות גדולה, אך תמיד ידע לראות גם את צורכי היישובים האחרים. כובע נוסף שחבש היה מאמן קבוצת הילדים "הפועל רמת נגב" בכדורסל, שבהובלתו זכתה באליפות המחוז ילדים א'. בשנה האחרונה לחייו, אימן קבוצת נשים מהעיר ירוחם - "מכבי ירוחם". לאחר נופלו, הקבוצה המשיכה לשחק ללא מאמן אך דאגה בכל תחילת משחק להנציח את זכרו.

יפתח היה חקלאי בנשמה והכיר בחשיבות של ייצור כחול לבן, או במילותיו: "ללא חקלאות כחול לבן לא יהיה לנו עתיד" עוד אמר "אנחנו לא עושים חלוציות - אנחנו עושים!" בבאר מילכה הגשים חלום נוסף – להקים רפת במושב; ומכיוון ש"להיות גורני זה לחיות את החיים, להציב מטרות רחוקות, דמיוניות, ולהגיע אליהן תוך כדי רתימה של אנשים לאותה מטרה, והכול באהבה, בצניעות, קדימה ברצון. להמשיך לחיות, להמשיך לעשות טוב, להסתכל", כפי שסיפר אחיו, הוא הצליח במשימה מעל ומעבר למשוער. במשך שלוש שנים חקר את הנושא ובשנת 2012 הקים את הרפת. עד מהרה זו הפכה לסמל של מצוינות בענף ולאחת הרפתות הטובות בארץ.

במקביל לכל אלו המשיך לשרת במילואים ביחידה וביצע עשרות ימי מילואים בשנה. בשנת 2023 שוחרר משירות מילואים פעיל והצטרף כלוחם ליחידת לוט"ר (לחימה בטרור) ניצנה, צוות פלד. לבקשת מפקד הצוות קיבל על עצמו להיות גם קצין החמ״ל של הצוות.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

בשבת בבוקר יפתח היה בביתו עם סיון ושני בניו התאומים, וכשעה לאחר פרוץ המלחמה הוקפץ עם הצוות שלו לכיוון יישובי דרום העוטף. סמוך למושב יתד נתקל הצוות בעשרות מחבלים שעשו את דרכם ליישובי חבל שלום. הם ניהלו קרב גבורה מולם, בזמן זה יפתח רץ בין כלי הרכב הנטושים, ואסף את מפתחות הרכבים על מנת שלא יגנבו אותם. לאחר מכן זיהה את חיילות הצוות אשר מנהלות קרב ירי ורץ לסייע להן. תוך כדי הקרב, יפתח נפגע ונהרג במקום. לצידו נפל חברו לצוות רב-סמל מתקדם לירן אלמוסנינו.

סרן יפתח גורני נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן חמישים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין בקדש ברנע. הותיר אחריו אישה, בת, שני בנים, הורים ושלושה אחים.

ספדה לו בתו נגב: "אתה אבא שלי, זה שחסין להכול, שתמיד אומר שהכול יהיה בסדר, שומר עליי ודואג וזה שאף פעם לא יקרה לו כלום. אבל הפעם קרה לך משהו, פעם אחת קרה וזאת הייתה פעם אחת יותר מדי. אתה חסר לי אבא, אני לא מפסיקה לדמיין לעצמי איך תעזור לי להעביר דירה ואיך תלווה אותי בחתונה שלי ואיך תשחק כדורסל עם הילדים שלי שיהיו הנכדים שלך ואיך תצא לטייל מסביב לעולם עם אימא. ואני לא מצליחה לעכל שזה פשוט לא יקרה ושעכשיו אין לי יותר אבא. ומי ימלא את החלל שהשארת? אתה אפילו לא תדע לעולם עם מי אבחר להתחתן ולא תוכל לבדוק בשבילי שהוא בסדר. וזה לא הוגן אבא, זה לא מגיע לך. וזה לא מגיע לנו. אני רוצה אותך פה איתי. שתכין לי טוסטים, שתפתיע את אימא בטיול בג'יפ, שנתערב על איזו שטות שתמציא, שתריב עם בוסי ושודי מי יותר גבוה, או שפשוט תשתה איתי את הקפה של הבוקר. והכי אני רוצה את החיבוק שלך.

אתה יפתח גורני, ויפתח גורני זו אגדה. אתה חלוץ, אתה אמיץ, אתה בעל מדהים ואוהב לאימא, ואבא הכי טוב לי, לבוסתן ולשדה. ותמיד תהיה. אתה כמו דמות מהסרטים ועוד ידברו עליך שנים קדימה. גם על מי שהיית בשבילנו וגם על מי שהיית ברגעים האחרונים שלך כשהיית גיבור והצלת כל כך הרבה אנשים. אני אוהבת אותך ואוהב אותך לנצח, אנחנו כולנו נאהב אותך לנצח. ותמיד תהיה פה איתנו בלב, מכולנו, בוסתן, שדה, אימא ונגב".

ספד לו ערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת נגב: "יפתח יקר, אנחנו עומדים כאן ורואים שניים ממפעלי חייך הרבים. באר מילכה שנמנית עם סיון על מייסדיה ובכך הגשמת ציווי ציוני קמאי של מלאכת יישוב הארץ. אני בטוח שמייסדי נען גאים בך למרות שבאר מילכה הוא מושב העובדים האחרון שהוקם במדינת ישראל ולא חלק מהתנועה הקיבוצית בה גדלת והתחנכת. גדלת בשפלה והחלפת את נוף הגבעות וגידולי השדה בנוף המדבר ולצידו ים החממות, ומפעל חייך הנוסף – הרפת. הוכחת לתדהמת כולם שאתה יכול להיות רפתן. אבל לא רק רפתן, אלא רפתן מצטיין שהפך את רפת באר מילכה לאחת הרפתות המצטיינות בארץ ...

היית חבר מליאה. אבל חברי המליאה יגידו שהיית חבר ... זה מה שהוביל אותך ביום שבת בבוקר לקום ולצאת עם חבריך הגיבורים מצוות פלד להציל את אחינו ואחיותינו מאשכול ... קפצת יחד עם חבריך לצוות פלד ללא היסוס בשביל אלה שהופקרו. אתה ולירן חברך לצוות פלד שנהרג, עוד תראו משפחות רבות מתיישבות בבאר מילכה ובפתחת ניצנה, אתה תראה עוד הרבה ילדים משחקים כדורסל ... אתה תראה שהרפת תגדל לעשרה מיליון ליטר ... סיון, נגב, שדה ובוסתן, בשם כל תושבי רמת הנגב, אנחנו משתתפים בצערכם העצום והלוואי שנוכל להקל על החור שנפער בליבכם, אני מבטיחכם שמותו של יפתח לא יהיה לשווא".

להנצחתו ולזכרו עוצבו חולצות עם הכיתוב "רפת באר מילכה ברוח יפתח גורני" וחולצה של קבוצת הכדורסל "מכבי ירוחם".

במלאת שנה לנפילתו בחר בו העיתונאי אודי סגל לאיש השנה, וכך הסביר את בחירתו: "אני בחרתי באיש השנה שלי ביפתח גורני. סרן בצבא, חלוץ, אבא וממקימי המושב באר מילכה ... האנשים האלו מייצגים את החלוצים ואנשי הגבולות ... אלה האנשים החלוצים שנמצאים בקצה המדינה שהמהות שלהם היא התיישבות וציונות והיאחזות בקרקע עד התלם האחרון. שיודעים לעזוב את הכול ואת המשפחה ולצאת כדי להילחם על המשפחה שלהם, על הקהילה שלהם, על המדינה שלהם ועל החברה הישראלית, והם בעיניי אנשי השנה האמיתיים – אנשי הגבולות בדרום, בעוטף עזה, בפתחת ניצנה, בגבול הצפון".

המועצה האזורית גזר, שבה גדל יפתח, הפיקה סרט לזכרו ובו מתוארים קורות חייו.