בנם של שמחה ורפאל. נולד ביום כ״ז בתמוז (11.7.1961) במרוקו.

יצחק עלה לארץ בגיל חודש עם משפחתו והם השתכנו בנהריה, שם גדל עם אחיו הגדולים. התחנך בעיר, למד בבית הספר "יהודה המכבי". היה ילד חברותי, מנהיג וכריזמטי.

לאחריו סיום לימודיו, התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחיל השריון.

אחרי תקופה בשירות, בעקבות בעיות בריאות שוחרר והוכר כנכה צה"ל. המשיך להתמודד עם מורכבות מצבו הנפשי לאורך כל חייו.

אחרי שחרורו מצה"ל עבר להתגורר באילת ועבד בתחום המלונאות. בתקופה זו הכיר את יוכבד (יוכי), והשניים הפכו לזוג.

בשנת 1989 אחרי תקופת מגורים משותפת באילת, עברו להתגורר בנהריה, נישאו והביאו לעולם את בתם הילה. הבת מספרת שהיה אבא מושלם, מעניק, שותף, וזכורים לה טיולים משותפים יחד.

יצחק היה אדם משפחתי, היה לו חשוב לשמור על המסורת ולקיים ארוחות שבת וחג, על מנת לשמור על אחדות המשפחה. היה לו קשר הדוק עם הוריו ועם כל אחיו.

בשנת 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה, דבר שהעצים אצל יצחק קשיים נפשיים שעמם התמודד עוד מתקופת השירות הצבאי.

בערב המימונה בשנת תש"ע, מצבו הנפשי של יצחק הכריע אותו.

יצחק אטיאס נפטר ביום כ"ב בניסן תש"ע (6.4.2010). בן ארבעים ותשע בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין כברי בנהריה. הותיר אחריו בת, אם ואחים.

על מצבתו חקקו אוהביו: ״רודף צדקה וחסד, אוהב ומשמח את הבריות וביתו פתוח לרווחה״.