בן אלזה ואשר, נולד ביום ג' באדר ב' תרפ"ד (9.3.1924) בווינה, בירת אוסטריה ולמד בבית-ספר תיכון. לאחר פרידה ממושכת מהוריו עלה מדנמרק לארץ בשנת 1941. בארץ היה מראשוני קבוצת "גזר-הדסה" וממעצבי דמותה החברתית-רוחנית-משקית. נשא בעול תפקידים רבים והיה נכון תמיד לעזור. יצחק ניחן בכשרונות רבים: הוא צייר, פיסל, ניגן בכלי נגינה שונים וגם חיבר רשימות ופזמונים רבים. ליצחק היו "ידי-זהב", עבד ברפת, בבניין, בנגריה ובגינת-נוי, אהב מאוד לטפל בכלבים והיה לו כלב-זאב משלו. זמן-מה שימש נוטר בקבוצתו.

יצחק השתייך לחטיבת "גבעתי", ובימי מלחמת-העצמאות היה שותף לעמידת הגבורה של קבוצתו בכל ההתקפות שבאו עליה. גזר שכנה בסמוך לכביש רמלה-לטרון וכחות הלגיון באזור ראו בה איום וביקשו לכובשה לקראת ההפוגה המתקרבת. ביום ג' בסיוון (10.6.1948) לקראת צהריים התארגן כוח האויב, שמנה פלוגת לגיון, כוחות בלתי סדירים ושריוניות, ותקף את הקיבוץ. אש האויב הכבדה הרסה את עמדות המגן ושיתקה כל אפשרות של התנגדות מאורגנת. האויב הצליח לפרוץ למשק ולכבוש אותו. בקרב זה נפל, ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948). יצחק הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בגזר. הניח אישה וילדה אשר נולדה אחרי נופלו.