בנם של מרים ודוד. נולד ביום י״א בתשרי תשכ״ג (9.10.1962). ילד במשפחה ברוכת ילדים, ולו שנים-עשר אחים ואחיות.

יצחק גדל והתחנך באשקלון. בביתו החם ספג ערכים של אהבת אדם ואמונה באדם, מסורת ותורה, נתינה ואחריות הדדית. למד בבית הספר היסודי "ישורון" ולאחר מכן בתיכון "רוגוזין" בעירו. לאחר שנה עבר לבית ספר להכשרה מקצועית והתמחה במסגרות. את לימודיו סיים בהצטיינות.

ביום 30.4.1974, בהיותו בן אחת-עשרה, שכל את אחיו, סמל ראשון מקסים בוסקילה, ששירת בחטיבת "גולני" ונהרג במהלך שירותו.

יצחק היה ספורטאי בנשמה, שיחק בקבוצת הכדורגל "מכבי אשקלון". הוא אהב את המשחק, את החברים ואת הרוח הקבוצתית. כן היטיב לרכוב על סוסים, וברכיבה שילב בין עוצמה לרגישות, בין שליטה לאמון.

בכל מקום שעבר הותיר יצחק רושם של צניעות, של רצינות ושל רוחב לב.

אף שהיה פטור מגיוס לצה"ל בשל מחלה, וחרף השכול שפקד את המשפחה, הובילו אותו הערכים שדגל בהם ואומץ ליבו לבחור להתגייס. חשוב היה לו לתרום למדינה ולהיות פעיל בהגנה עליה, והוא ראה בכך שליחות.

ואכן, ביום 12.11.1980 התגייס לצה"ל ושובץ בחיל האוויר. לאחר הכשרתו לתפקיד מבנאי מטוסים הוצב בבסיס "חצור". בתפקיד זה, שנעשה הרחק מאור הזרקורים אך הכרחי לקראת כל המראה ותורם לשובם של המטוסים בשלום, הפגין יצחק מקצועיות, שקט ורוגע, דיוק, אחריות ומסירות.

טוראי יצחק בוסקילה נפטר בעת שירותו ביום כ"ח באייר תשמ"א (1.6.1981). בן תשע-עשרה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות.

עמוד לזכרו של יצחק הועלה באתר "גלעד לזכרם" של עיריית אשקלון.

לזכרם של האחים, מקסים ויצחק נבנה בית הכנסת "משכן לאחים" בעיר אשקלון.