בן רוזה ושלמה, נולד ביום כ"ג בתמוז תרפ"ז (23.7.1927), בכפר ליד העיר בלז, חבל גליציה, פולין, למשפחה אדוקה בדתה. בהיותו בן עשר שנים עלתה המשפחה לארץ. יצחק סיים בית-ספר עממי ברמת-גן והמשיך ללמוד בישיבת כפר הרא"ה. אך שנה בלבד עשה בלימודי התורה שם, כי נקרא לחזור לביתו ולעזור לאביו בבית- עסקו. היה חבר תנועת בית"ר ועם פירוק הסניף בגלל מאסרם של מפקדי התנועה, הצטרף לתנועת "בני-עקיבא". יצחק היה בין אסירי ה"הגנה" שנכלאו בלטרון וברפיח, ובמעצר זה, שנמשך 20 חודשים רצופים, החליט על הצטרפותו לאצ"ל.

עם ראשית מלחמת-העצמאות יצא לפעולות כמגויס לארגונו. סיסמתו היתה: "אין דיבורים אלא מעשים!" השתתף במערכות יפו, יהודיה, רמלה, ובאחרונה - ראש-העין, ומקרב זה לא חזר. יצחק נפל ביום כ"א באייר תש"ח (30.5.1948), והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.