בן כמונה ונסים, נולד ביום י"ח באייר תרפ"ח (8.5.1928) בטריפולי, לוב. למד בתלמוד-תורה ובבית-ספר עממי איטלקי ואחר-כך עבד בחייטות. יצחק הצטרף לתנועת הצופים היהודים, קיבל שם חינוך עברי לאומי, למד שירי-גבורה ארצישראליים ובייחוד התרשם מהשיר "בגליל בתל-חי שם גיבור נפל". הוא הסביר לאביו את תוכן השיר ונדר להקריב גם הוא את חייו למען המולדת העברית. בקיץ תש"ז עזב את הבית והעפיל ארצה. הוא נדד בלי תעודות דרך מקומות שונים בתוניס, עבר בתעודות מזויפות לאיטליה והתייצב במחנה-אימונים של גח"ל.

יצחק הגיע לארץ בראשית חודש סיוון תש"ח. צורף לאחד מגדודי חטיבת "יפתח" ויצא לחזית. השתתף בכל פעולות הגדוד ונלחם בחירוף-נפש. בעת מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב הוטל על החטיבה לתפוס את משלטי טריז בית חנון. בקרבות על משלטים אלה נפל ביום י"ח בתשרי תש"ט (21.10.1948) ונקבר בדורות.

ביום י"ז בניסן תש"י (4.5.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.