בן יהודית ויעקב, נולד בערב פסח, י"ד בניסן תרפ"ה (8.4.1925) בירושלים. אחרי שסיים ללמוד בבית-ספר עממי, עבד כמתלמד במוסך לתיקון מכוניות. יצחק היה חבר בתנועת הצופים, שבט "יודפת", ונטל חלק פעיל בפעולותיו. עם חבריו יצא לשתי שנות הכשרה חקלאית ברמת דוד והסתגל לכל ענפי העבודה במשק. כאשר חזר לירושלים עבד כמכונאי ונהג שכיר.

בחודש דצמבר 1947 התנדב לשירות ונשלח לעבודות ביצורים בימין משה. הוא דרש לשתפו בפעולות-קרב ונשלח למקור חיים. באחד הקרבות נפצע קשה בבטנו ורק אחרי משא-ומתן עם הבריטים ניתן היה להביאו ביום המחרת לבית-החולים. קור-רוחו לא עזבהו גם על שולחן-הניתוחים. כמו בעבודה ובחזית עודד וניחם את אמו ואחותו. למחרת, ביום כ"ד באדר ב' תש"ח (4.4.1948), מת מפצעיו ונקבר בסנהדריה בירושלים.

ביום ט"ז במרחשוון תשי"ב (15.11.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.