בן זאב. נולד בשנת 1904 בכפר חיטין להורים מראשוני המתישבים בכפר הגלילי. הוא גדל בכפר וכבר בנעוריו נודע באומץ לבו ובאהבת הגליל וארץ-ישראל. אומץ לבו עמד לו במאורעות הדמים של תרצ"ו כשהיה בין היוצאים להדוף את אנשי הכנופיות תוקפי הישוב העברי ולא פעם ניצל בנס מכדורי האויב. הוא התגורר בזכרון-יעקב, עבד כנהג ונסע בכבישי הארץ שהיו באותה תקופה יעד להתנכלות הכנופיות. כשפסקה, בשל המאורעות, התנועה בכביש חיפה - תל-אביב הפסיק עבודתו. ביום י"א בתמוז תרצ"ו (1.7.1936) היה בדרך למשמרתו בהגנת הגזרה הדרומית של חדרה. הוא הותקף ונהרג ביריות מן המארב על ידי כנופיה ערבית. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחדרה. הניח אשה והורים זקנים.

זכרו הונצח בספרים "מאורעות תרצ"ו" ו"בדם ובאש - מאורעות תרצ"ו-תרצ"ז".