בן בריינדל ויחזקאל, נולד בחודש ספטמבר 1916 בכפר היריפ, מחוז סאטמאר, שעבר לאחר שנתיים מרשות הונגריה לרשותה של רומניה (מערב טרנסילבניה). הוריו היו בעלי אחוזה בכפר. לאחר שסיים את בית-הספר רצה אביו להכניסו לעסקי המשק החקלאי, אך הוא לא הרגיש כל נטייה לכך ולמד את מקצוע סחר-העצים ועבד בו כפקיד בעיר אראד. בהגיעו לגיל עשרים גויס לחיל-הים הרומני ושירת בו בשירותי היבשה. בשנת 1940, משהוחזר החבל להונגריה, גויס יחד עם כל היהודים הצעירים לגדוד-עבודה ועשה בשירותים מסוכנים תחת משטר דיכוי והשפלה בחזית אוקראינה. כשחזר הביתה בסוף המלחמה לא מצא את משפחתו ואחר-כך נודע לו כי הוריו ושנים מילדיהם (שבעה בנים ובנות היו במשפחה) נספו במחנה אושוויץ. בשנת 1945 ניהל והדריך קבוצת-הכשרה בת 300 חבר בטימישוארה והוא ואחדים מחבריו עלו ארצה עוד באותה שנה בנתיב ההעפלה. הוא הצטרף לקבוצת אבוקה שבעמק בית שאן, ומשנשא אישה בסוף 1946 התיישב בנתניה ועבד בבניין.

יצחק התנדב למלחמת-העצמאות לפני שהגיע תור גיוסו ושירת באחד הגדודים בחטיבת "אלכסנדרוני". ביום י' בתמוז תש"ח (17.7.1948) נפל בחזית לוד-רמלה והובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.