בן חנה ואליעזר. יצחק נולד בברילה, רומניה ביום י' בחשוון תרפ"ג (1.11.1922).

יצחק גדל ברומניה, סיים את לימודיו היסודיים והתיכוניים במקום הולדתו. בשנת 1940, עקב כיבוש רומניה על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה, לא התאפשר לו להמשיך ללמוד במסלול האקדמי הרגיל אך הוא הצליח להשתבץ במסלול להנדסת אוניות יחד עם קבוצת סטודנטים ומרצים יהודים באוניברסיטה בבוקרשט, רומניה.

בהמשך אותה שנה יצחק עלה ארצה, הוא נתפס על ידי הבריטים והוגלה למחנה הסגר בעתלית. בשנת 1942 שוחרר ממחנה ההסגר והתגייס לצבא הבריטי. הוא שירת עד שנת 1946, עד תום מלחמת העולם, כנהג בצריפין.

עם שחרורו עבד יצחק בעבודות מזדמנות. בשנת 1947 הוא התגייס ל"הגנה", עבד מטעמה בתפקידי רכש במצרים ולאחר מכן שובץ בחי"ש בחיפה. בשנת 1948 התגייס לצה"ל ושירת במלחמת העצמאות בחיל המודיעין.

לאחר שחרורו מהצבא עבד יצחק כפקיד, כסולל כבישים וכעוזר למנהל מסעדה.

תקופה קצרה לאחר מכן, בשנת 1950, נתקבל לעבודה בשירות הביטחון הכללי. במהלך עבודתו הושאל יצחק מספר פעמים למוסד ועבד בחו"ל. בשנים 1961 - 1963 הוא עבד במוסד כמנהל מדור במחלקה מרחבית, בהמשך שב לשירות ובשנת 1965 מונה כאחראי תחום מקצועי באגף לענייני ישראל וזרים.

יצחק נפטר מהתקף לב ביום י"ג בחשוון תשכ"ו (8.11.1965). בן ארבעים ושלוש בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין חוף הכרמל בחיפה. הניח אישה ושני בנים.