בן פרידה וגרשון. נולד בט"ז בניסן תרע"ד (12.4.1914) בברלין שבגרמניה. לאחר סיום לימודיו בבית-הספר התיכון הצטרף לתנועת "ברית עולים", שנקראה בגרמניה בשם "הבונים" ויצא להכשרה חקלאית של שנתיים ומחצה במשק של איכר בהולנד. בשנת 1935 עלה לארץ-ישראל והצטרף לקבוצת "החוגים", שמה הקודם של בית השיטה, מקום שם עבד כעגלון ובענפי משק שונים. הוא גם היה בין המדריכים בשמירה ובהגנה. כעבור כשנה יצא עם קבוצת חברים לעבודת חוץ בחברת המלח ובמשקי האיכרים שבעתלית. כשהתגבשה קבוצה להקמת קיבוץ "עין הים" התקשר עמה והחליט לעזוב את בית השיטה ולעבור לקיבוץ החדש. שם אירגן סניף של הנוער העובד, וכשהקיבוץ קיבל עליו את השמירה בכרמי עתלית, הצטרף יצחק אל השומרים. בח' בתמוז ת"ש (14.7.1940) בהיותו בשמירה בכרמי עתלית נורה על-ידי ערבי, ונהרג במקום. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בעתלית. השאיר אחריו הורים ואחות.