בן שרה ושלמה, נולד בחודש אדר תר"ף (מרס 1920) בקוברסדורף (אחת משבע הקהילות העתיקות שבבורגלנד שסופחו לאחר מלחמת-העולם הראשונה לאוסטריה, שהתפתח בהן הווי יהודי מסורתי בן דורות רבים). יצחק למד בבית-ספר עממי ותלמוד- תורה של הקהילה ואחר-כך עזר להוריו בעסקם והמשיך ללמוד והתכונן להמשיך במסורת של "שבע הקהילות". אך בגלל השתלטות הנאצים על אוסטריה נעקר מאדמת מטעו ובדצמבר 1938 העפיל לארץ באונייה "אלי".

בשנת 1940 התגייס לצבא הבריטי, לנקום בנאצים את נקמת השוד והעלבון של בית-אביו ובני קהילתו. לחם בטוברוק והועבר ליוון ושם נפל בשבי הגרמני.

בשנת 1945 חזר לארץ והתחיל לעבוד בחברת-החשמל בחיפה, ואחר-כך בנהריים.

ביום הראשון לעצמאות ישראל עמד מול חיילי הלגיון ונשק בידו. כמה בחורים הספיקו להימלט בעת שהלגיון כבש את נהריים והוא נשאר והמשיך להעביר נשק וציוד לשטח ישראלי. יצחק נפל באפיקים ביום ז' באייר תש"ח (16.5.1948) ונקבר בטבריה.

ביום ט"ז בסיוון תש"י (1.6.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.