בן רחל וחיים, נולד בשנת תרפ"ט (1929) במקנס שבמרוקו למשפחת רבנים. למד בבית-הספר "אליאנס" בעיר הולדתו וכשסיים לימודיו היסודיים החל ללמוד ספרות אצל דודו ואף עבד אצלו במקצוע. ממרוקו ברח לאלג'יריה ומשם לצרפת, במטרה לעלות לארץ-ישראל. הוא הגיע לצרפת - וממנה עשה דרכו באונייה לארץ-ישראל. האונייה נתפסה בידי הבריטים ונוסעיה וביניהם יצחק הובאו למחנות המעצר בקפריסין. במחנה הצטרף יצחק לארגון נוער שבו למדו הצעירים את תורת הלחימה, כדי שיהיו מוכנים בבוא היום להגן על המולדת. לאחר כעשרה חודשי מעצר עלו העצורים לארץ-ישראל ויצחק התגייס לפלמ"ח ושירת בחטיבת "יפתח".

ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948), בקרב על מלכיה, הקרב הראשון שהשתתף בו כלוחם, נפל יצחק והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בצפת.

אחיו, שהגיע ארצה לאחר נפילתו, זכר אותו כנגן עוד, עליו למד לפרוט בכוחות עצמו בעודו נער.