בן שרה ואליהו, נולד ביום ד' בניסן תרע"ט (4.4.1919) בעיר לודז', פולין, ועלה עם משפחתו לארץ בשנת 1925. המשפחה התיישבה בתל-אביב. לאחר שסיים את בתי-הספר "תחכמוני" ו"ספרא" היה תלמיד המכון הבריטי ורכש השכלה תיכונית. בהיותו בן 14 נתקבל לעבודה בבנק אפ"ק והיה אחד מפקידיו עד יומו האחרון. הרבה מזמנו הקדיש למועדון השייטים בתל-אביב ועזר להפצת רעיון השיט וספורט-החתירה בקרב הנוער הלומד. כחבר ה"הגנה" מגיל צעיר השתתף בהגנת היישוב במאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט.

בתחילת מלחמת-העולם השנייה הצטרף ליחידות העבריות נגד- מטוסים שבמסגרת הצבא הבריטי אשר פעלו בארץ ובקפריסין. לאחר שהועברו לאירופה ועם הקמת הבריגדה היהודית היתה יחידתו ליחידת תותחני-שדה. 5 שנים שירת בצבא ועם שחרורו התייצב מחדש ל"הגנה" כמפקד מחלקה. התגייס לשירות במלחמת-העצמאות ב-3.5.1948. בליל 14.5.1948 הועברו תותחים נגד-מטוסים לתל-אביב ("שדה דב"). יצחק ישן במשך הלילה על ג'יפ ועם אור הבוקר ביום ו' באייר תש"ח (15.5.1948), כשהופיעו מטוסי האויב, מיהר לתותח שהציבו. אחד המטוסים צלל וצלף על המגינים. יצחק נפגע בלבו ומת בו במקום. איתו נפל גם חברו. הניח אישה וילדה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.