בן לאה ושלמה, נולד ביום י"ב בסיוון תשכ"ד (21.5.1963) בגרוזיה שבברית-המועצות לשעבר. בעיר הולדתו הספיק ללמוד שנה אחת בבית-ספר יסודי. בשנת 1972, בהיותו בן שמונה, עלה ארצה. המשפחה השתקעה בלוד, שם למד בבית-הספר היסודי על-שם וייצמן. הוא דילג כיתה והשלים את חטיבת-הביניים אחרי שש שנות לימוד. יצחק עבר לבית-הספר המקצועי "אורט" וסיים את לימודיו התיכוניים במגמת אלקטרוניקה.

ביולי 1982 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גולני. הוא עבר קורס טירונות וכחייל מעולה הוצב ביחידה קרבית, שבה נדרשה ממנו התמחות מקצועית מיוחדת. הוא הועלה לדרגת רב"ט.

ביום 27.10.1983 פרצה שריפה באוהלו, בעת שיחידתו הכינה עצמה למיסדר. בשריפה נכוו קשות שישה חיילים, ביניהם יצחק. 17 יום נאבק על חייו, אולם כוויותיו היו חמורות והוא מת ביום ז' בכסלו תשמ"ד (13.11.1983). בן 19 היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בלוד. השאיר אחריו הורים ואח. על-שמו הוכנס ספר-תורה בבית-הכנסת של בני עדתו, שבו נהג להתפלל עם משפחתו.

מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים להוריו: "בנכם רב"ט יצחק נפל בעת מילוי תפקידו כלוחם מסור ואהוב על כל חבריו לצוות. לאחר ימים ארוכים של סבל מפציעתו החמורה, ואחרי מאבק קשה על חייו, לא התאושש מן הכוויות. הוא היה לוחם מעולה, אהוב על כולנו".