בן דבורה ובנימין, נולד בשנת 1912 בעיר משהד, איראן, נצר לאנוסי משהד שקיימו את יהדותם במחתרת. היה מסגר לפי מקצועו, אך מתוך נטייתו המרובה לאמנות זנח לבסוף את מלאכתו והיה שחקן בלהקה פרסית. איש-דת מטהרן לימדהו כמה דברים ששחקן נודד נזקק להם - ניחושים, הגדת עתידות לפי כף היד, קסמים למיניהם, היפנוזה וכדומה. בנדודיו שיחק פעם גם בחצרו של השאח הפרסי. בשנת 1934 עלה ארצה באורח בלתי-לגלי ובקושי רב הקים לעצמו בית-מלאכה קטן בירושלים. גם כאן הוסיף לעסוק באמנות-הבמה ויסד חוגים דרמטיים בקרב בני עדתו. הוא חיבר וביים מחזות לחגים ("אסתר", "החשמונאים", ועוד) בשביל חוגי נוער. לאחר זמן עבר לתל-אביב והצטרף לסטודיו לדרמה. מדי פעם היה קורא ברדיו את "פרקי היום בתנ"ך" בהטעמה הנהוגה בעדתו.

כשפרצה מלחמת-העצמאות התגייס לפלמ"ח. עם נשקו בידו וחגורו עליו - מספרים חבריו - היה מזכיר את הדמויות הרומנטיות של ימי-הביניים שאותן היה מעצב תמיד במשחקו. ביום ב' בסיוון תש"ח (9.6.1948) נפל חלל על המשלטים של מעלה החמישה, בהגנה על הדרך לירושלים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים. השאיר אחריו ילדה בת תשע.