בן חיה ואליהו, נולד ביום כ"ג באדר א' תרפ"א (3.3.1921) בעיר סלוניקי, יוון. בשנת 1933 העדיפו הוריו העשירים ובעלי-העמדה בעירם לעזוב את הגולה ולעלות לארץ על אף שידעו שיצטרכו לעמול קשה בארץ. ואכן, כאן לא האירה להם ההצלחה פנים וימים קשים עברו עליהם. אף-על-פי-כן, הם השתדלו לתת חינוך טוב לילדיהם ולא להשביתם מלימודיהם. יצחק היה תלמיד מתמיד, עניו ומסור. תחילה למד בבית-הספר "כל ישראל חברים" ואחר-כך בבית-הספר למסחר "ספרא". כשסיים בית-ספר זה למד בערבים ב"מונטיפיורי" וביום היה עובד וכך השתלם במקצועו. הוא למד שש שפות, עמד בבחינות הלונדוניות וקיבל תואר מהנדס- מכונות.

יצחק הצטרף ל"הגנה" והיה פעיל בה. בתחילה השתתף בהגנת תל-אביב ועם הגיוס עבר לחיל-האוויר, שימש בו קצין-קשר בין אגף ההנדסה לענף האפסנאות ודאג לארגון פעולת המטוסים וציודם ולסידורי מחסני חיל-האוויר בכל שדות-התעופה בארץ. את כל התפקידים הקשים והאחראים שהוטלו עליו מילא במסירות ובדייקנות. יצחק נפל בתאונת-דרכים, ביום י"ח באלול תש"ח (22.9.1948), בנוסעו בתפקיד מחיפה לתל-אביב. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. השאיר אחריו אישה. לאחר שנפל הועלה לדרגת פקד-טיס (סגן).