בן ברטה ושמואל, נולד ביום א' באלול תרפ"ו (11.8.1926) בעיר גראץ, אוסטריה. בשנת 1938, ערב סיפוח אוסטריה על-ידי הנאצים, הצליחה המשפחה להיחלץ ולעלות לארץ. המשפחה התיישבה בחיפה ויצחק למד בבית-ספר מקומי. משסיים את חוק לימודיו אמר ללמוד רפואה ויצא לשם כך מהארץ בשנת 1947, אך חזר כעבור זמן קצר וקבע, שאינו יכול להימצא בין הגויים ושימתין בסבלנות עד שאפשר יהיה ללמוד רפואה באוניברסיטה שלנו שעל הר-הצופים.

בפרוץ מלחמת-העצמאות צורף יצחק לפלוגת פלמ"ח, עבר אימונים בנגב והשתתף בליווי שיירות לירושלים. הוא היה בין אלה שעלו עם השיירה האחרונה, שהגיעה בערב פסח תש"ח למקום ייעודה ועוד הספיק להשתתף בכמה פעולות שנערכו בכפרים ערביים בסביבת ירושלים, ובאחרונה - בהתקפה על שייח'-ג'ראח. בהתקפה זו נפצע, וכעבור ימים מספר, ביום כ"ד בניסן תש"ח (3.5.1948), מת מפצעיו ונקבר בסנהדריה בירושלים.

ביום ט' בחשוון תשי"ב (8.11.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.