בן אלברט ואלזה. נולד ביום י"ח בתמוז תרפ"ד (20.7.1924) בעיר סרייבו שביוגוסלביה. סיים שם את לימודיו בבית-ספר יסודי ותיכון. עלה לארץ במסגרת "עליית-הנוער" והשתלב לחברת-הנוער בקיבוץ שער-העמקים. בעל נפש עדינה היה ותמיד אהב לטפל כל דבר יפה ועוד משחר-ילדותו היה מטפל בפרחים למיניהם עד שנתבגר והתמסר לטיפול בצמחים ובפרחים. תמיד היה הרוח החיה בקרב הנוער וחבריו העריכוהו על נכונותו לעזור בכל. עוד לפני פרוץ מלחמת-הקוממיות היה הוא אחד מקבוצה בת חמישה צעירים שייצגו את הארץ בשליחות ליוגוסלביה בשעת בניית מסילת-הברזל שלה; שם הצטיין בחריצותו וזכה בסמל הצטיינות. במשך ימי מלחמת-הקוממיות היה חבר ה"הגנה;" כתום המלחמה שירת בצבא סדיר; לאחר-מכן השתתף בפעולות-תגמול שונות. השתלם בהוראה ואף היה מורה. ביום כ"ח במרחשון תשי"ז (2.11.1956) נפל בקרב אבו-עגילה במערכת-סיני. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. הניח אשה ובת. הספר "זכרונות על יצחק" הוצא על-ידי קיבוץ עין-שמר ונכתב על-ידי בני-המשפחה, חבריו-לעבודה ואחיו-לנשק.