בנם-יחידם של שמחה ויהודה, נולד ביום כ"א בסיוון תרפ"ט (29.6.1929) בניו יורק, ארצות-הברית, לאחר שהוריו היו חשוכי- בנים שנים רבות. באותה שנה עלה עם הוריו ארצה וכאן גדל. הוא למד בבית-ספר עירוני בתל-אביב והיה קשור לביתו אשר בו גדלו גם ארבע בנות-דודו. יצחק התמחה בשרברבות ועבד במקצוע זה מנעוריו. היה חבר ה"הגנה". כמה פעמים קיבל הודעה מהקונסוליה האמריקנית שעליו לחזור לארצות-הברית בהתאם לנתינותו, בגלל המצב הביטחוני שהיה בארץ, אך הוא סירב לעזוב את הארץ שראה בה את מולדתו. "פה למות ופה לחיות", אמר.

יצחק התגייס לצבא במלחמת-העצמאות ושירת בחיל השריון ובחטיבת "גבעתי". לפני גיוסו ארס לו לאישה את בת-דודו הצעירה. השתתף בקרבות אזור הדרום. בשעת הפצצה על באר טוביה לקה בזעזוע עצבים, הועבר לבית-חולים ומת ביום ז' בתשרי תש"ט (10.10.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.