בן רחל לבית רובינשטיין וצבי (הרברט), נולד ביום י"ז בתמוז תרפ"ו (29.6.1928) בקוטבוס, גרמניה. עלה עם הוריו ארצה ב-21.8.1933. אחרי סיימו את בית-הספר היסודי בקרית חיים המשיך ולמד מסגרות וחרטות בבית-הספר המקצועי ליד הטכניון בחיפה עד שנת 1946. מילדותו גילה נטייה וכשרון לכל מלאכת-יד. היה חניך תנועת "גורדוניה", ובה הדריך קבוצת בנות. מצעירותו היה חבר בגדנ"ע.

באוקטובר 1947 התגייס לפלמ"ח, לקבוצת ההכשרה ברמת דויד. אחרי כחודשיים עבר עם קבוצתו לחטיבת הנגב בעסלוג'-רביבים לשמירה וליווי שיירות. אחרי סיימו קורס חבלנים השתתף בכיבוש הכפרים הערביים עימארה, ברייר וכאוכבה.

בליל 15.5.1948 הגיע עם קבוצת-תגבורת לנירים ועוד באותו לילה יצא להניח מוקשים סביב הנקודה. לאחר עבודה ממושכת עד עלות השחר נהרג ביום ו' באייר תש"ח (15.5.1948), בהתפוצצות מוקש. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנירים.

השאיר אחריו יומן עשיר, מכתבים נלבבים, שירים ודברי-כתב אחרים, בהם משתקפת אהבה לרע ואמונה באדם. מיומנו: "יסודו של האדם הוא היושר, יושר כלפי פנים. היה ישר - והיית אדם".