בן ישעיהו. נולד בשנת תרע"ג (1913), בריגה שבלאטביה. מנעוריו היה חבר תנועת בית"ר, עלה בשלבי הפיקוד עד היותו לסגן נציב בית"ר בלאטביה. באפריל 1931 השתתף כציר בכינוס העולמי הראשון של בית"ר בדאנציג. בשנת 1934 עלה לארץ-ישראל והתגייס עם בואו לפלוגת הגיוס של בית"ר בחדרה. אחרי שסיים שתי שנות שרות בפלוגה, עבר לתל-אביב ובה עבד במקצוע כחשמלאי. עם זאת היה פעיל בבית"ר וגם בשורות הארגון הצבאי הלאומי. לאחר פרוץ מאורעות הדמים באפריל 1936 יצא למרות הסכנה שבדבר לעבודתו ביפו, ועם בואו לשם הגיעו אליו ידיעות בדבר התקפות ערביות על שכונת שפירא שבדרום תל-אביב. הוא חש מייד לשם כדי להושיט עזרה, ובקצה היפואי של רחוב הרצל הותקף, ונפצע קשה, ולמחרת בכ"ח בניסן תרצ"ו (20.4.1936) מת מפצעיו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הישן שברחוב טרומפלדור בתל-אביב. הניח אם.

זכרו הונצח ב"ספר בית"ר, חוברת זכרון ליוצאי לאטביה, "מאורעות תרצ"ו ו"בדם ובאש - מאורעות תרצ"ו-תרצ"ז".