בן אליהו וצפורה. נולד ביום ד' בטבת תרצ"ח (8.12.1937) בחיפה. סיים את לימודיו בבית-הספר הריאלי בחיפה. השתייך לתנועת-"הצופים". ראה נטיה לאמנות-הציור ואף השתתף בקורס לאמנות בבית-ספרו. גויס לצה"ל במסגרת נח"ל ושירת בתל-קציר, לא רק מתוך אהבתו הגדולה לטבע, כי אם גם מתוך רצון להכיר את הקיבוץ ולהשתלב בחייו. לשם כך שיקע עצמו בלימוד החקלאות לא רק מצד העבודה הגופנית בשדה אלא גם מצדה העיוני, וכדי להגיע למטרה זו קרא הרבה בתורת-הקרקע. ידע להתגבר על כל מאמץ וקושי ויכולת זו מצאה לה ביטוי בכל עבודה בשדה וגם בטיולים הרבים בהם השתתף. שקט היה, סגור ומסוגר בתוך עצמו ומצניע-לכת, ועם זאת ידע לעמוד על דעתו מתוך עקשנות ולכבוש דרך לעצמו. לא הסתפק בשגרתי ובמקובל ולא אחת נטה מן הדרך הסלולה והקלה לשם חיפוש נתיבות חדשות - ואף קשות ומיוחדות לו לעצמו וכן בלטה עצמאותו. נפל בשעת מילוי תפקידו ביום א' באב תשי"ז (29.7.1957) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. חבריו בתל-קציר הוציאו חוברת לזכרו בשם "יקיר". הוריו הקימו חדר-אמנות על-שמו בבית-בירם על הר-הכרמל. כן קבעו סטיפנדיה לתלמיד המצטיין בציור.