בן פאני ויצחק. נולד ביום י"ז בשבט תשנ"ד (29.1.1994) בטירת כרמל. בן זקונים להוריו ואח של מאיר, צחי ולילך.

יקיר גדל והתחנך בטירת כרמל. הוא למד בבית הספר היסודי "זבולון המר" ובתיכון "שיפמן" בעיר.

ילד חייכן, מלא שמחת חיים ושמח בחלקו. נבון וחריף, העידו עליו כל מוריו. בכיתה י' במסגרת מחויבות אישית בבית הספר הוא התנדב במד"א (מגן דוד אדום) ונהנה מאוד מהחוויה.

את זמנו הפנוי השקיע בבילוי עם חבריו ובחוגים שונים כמו קפוארה ונגינה על טרומבון. "ילד קטנטן עם טרומבון גדול", תיארו הוריו.

אהבתו הגדולה הייתה כדורגל וכבר מגיל צעיר הוא השתתף בחוג כדורגל בקיבוץ החותרים. כשבגר, היו לו, לאביו ולאחיו צחי מנויים למשחקי קבוצת הכדורגל "מכבי תל אביב" אותה אהדו והשלושה הקפידו ללכת למשחקים ולבלות זמן משותף יחד.

חברותי מאוד ואהוב, יקיר היה מוקף חברים מכל קצוות הארץ. הוא אהב מאוד לבלות במחיצתם ונהג לארח קבוצות חברים כל אימת שהוריו נסעו לטיול בחו"ל. בכל מקום הוא בלט באסתטיות שלו, הקפיד על הופעה "מתוקתקת", התלבש על פי צו האופנה ותמיד במותגים. אהב מאוד לבקר בקניון ולקנות לעצמו בגדים.

יקיר היה קשור מאוד למשפחתו ואהב את הזמן המשפחתי יחד. כיבד את הוריו והקפיד לעזור בבית, בעריכת השולחן לארוחת שישי ובסיוע בניקיונות. היה קרוב לכל אחיו, כבר בגיל צעיר היה לדוד ואהב לבלות עם אחייניו - לשחק, להשתולל עימם ולקנות להם מתנות.

ביום 22.10.2012 התגייס לצה"ל. הוא שירת ביחידת מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) בחיל המשטרה הצבאית. היה לו חשוב לשרת שירות משמעותי והוא שובץ לתפקיד רכז מודיעין תחילה בכלא 6, ובהמשך בבסיס היחידה בבית ליד.

יקיר נהנה מאוד משירותו הצבאי וביצע את תפקידו בהצטיינות ובמסירות אין קץ. תודות למזגו הנוח ולשקט הפנימי שאפיין אותו הוא עמד בהצלחה באתגרים שבתפקיד וגם כאשר ניצב בפני מצבים מורכבים אשר הצריכו ממנו להגיע לליבם של חיילים, הוא הצליח לרתום אותם לשיתוף פעולה.

הוא הקפיד על יחס אכפתי ודואג כלפי כל מי שבא עימו במגע במסגרת שירותו הצבאי. חיילים ששהו בכלא 6 סיפרו כי ידע לרכך אותם, ובזכות דאגתו ויחסו האוהד הם חזרו לתלם. כן ציינו כי הוא היה מגיע לכלא ודואג להם, נותן להם אוכל שהביא מבית הוריו ומוודא שיקיימו שיחות עם ההורים.

סגן-אלוף יניב, מפקד יחידת מצ"ח צפון, כתב: "היית מפקד שידע לשלב באופן מופלא בין דאגה לאדם לבין ביצוע המשימות. בדרכך פעלת בנחישות, ערכיות ומקצועיות. חדרת ללבבות פקודיך ועמיתיך. כאשר ביקשת מפקודיך לבצע משימות - זה נענה תמיד וקודם כול ב-'נעשה ונשמע'.

כשחיפשו אותך, תמיד נמצאת במחיצת חייליך – בארוחות, בצחוק, בשינה ובכול. ההתחשבות באנשים ובשלומם היו נר המאיר את דרך הפיקוד בה דגלת, בראש ובראשונה אנשיך ולאחר מכן הרשית לעצמך להתפנות לעצמך. לעולם לא ההפך.

היית לגאווה לכל מפקד ובכל מסגרת. פעלת בצניעות בדיסקרטיות תוך ענווה מוחלטת במקצועיות ובאופן מופתי - מעל לכל ציפייה. לא היו שגורות בשפתיך המילים 'כמעט' או 'בערך'. כשהמשימה הייתה בידיך היא תמיד הושלמה בחיוך ובהצטיינות. איזנת, איחדת, גישרת ופעלת לצד כלל הגורמים מפקדים בכירים וזוטרים בצבא כאחד".

עם סיום שירותו הסדיר, המשיך יקיר לשירות קבע ושימש כנגד מודיעין בבילוש בבסיס מצ"ח גליל. אז גם החליט ללמוד ולהשלים בגרויות. הוא היה עתיד לצאת לקורס רכזי מודיעין במשטרת ישראל, קורס יוקרתי שרק אחת לכמה שנים נשלח אליו חייל מצ"ח.

אלוף-משנה גיל, מפקד יחידת מצ"ח, סיפר על אופיו ומקצועיותו של יקיר: "החלטנו להוציא אותך לקורס... מתוך הערכתנו הרבה אליך ולפועלך ומתוך הבנה שמקומך איתנו לעוד שנים רבות... היית אדם ומפקד אהוב, נחוש, ערכי ומקצועי. פעלת בדרכך המיוחדת וחדרת ללבבות פקודיך, מפקדיך וחבריך כאחד.

זכורה לי היטב פגישתנו בה שוחחנו על עתידך המקצועי. התרשמתי מהשקט והצניעות, מהחוכמה ומנועם הליכותיך".

בני משפחתו סיפרו על אהבתו הגדולה של יקיר למטבח – לבישולים ולאוכל, בעיקר לבשרים. אימו סיפרה כי נהג להתקשר אליה לקבל מתכונים והדרכה כדי לבשל ארוחות שישי עבור חבריו.

בשנת 2016 הכיר יקיר את ליאול אוגול, גם היא חיילת מצ"ח, והם היו לזוג אוהב. הוא אף הצהיר כי בכוונתו להתחתן צעיר.

ביום 20.11.2018 השניים נסעו לבלות זמן איכות יחד בירושלים לרגל יום הולדתה העשרים ואחד של ליאור. בדרכם חזרה צפונה היו מעורבים בתאונת דרכים, שניהם נהרגו.

רב-סמל יקיר יצחק נפל בעת מילוי תפקידו ביום י"ג בכסלו תשע"ט (20.11.2018). בן עשרים וארבע בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותיר הורים, שני אחים ואחות.

על קברו של יקיר הניח חברו חולצה של "מכבי תל אביב", קבוצת הכדורגל שהוא כה אהב.

אלוף-משנה גיל, מפקד יחידת מצ"ח, ספד לו: "יקיר, בלתי נתפס שאני מספיד אותך היום... כשמך כן אתה, יקירנו האהוב.

קשה לי לדבר עליך בלשון עבר, אתה חלק מאיתנו. היום, אנו מלווים אותך בדרכך האחרונה, בוכים וכאובים ולא מעכלים את גודל האובדן העצום. יחידת מצ"ח היא יחידה קטנה ומשפחתית והאובדן שלך הינו קשה וכואב...

משפחת יצחק היקרה, כאבכם אינו ניתן לתיאור... מורשתו וערכיו של יקיר יונצחו ביחידה וילוו אותנו בהמשך עשייתנו".

ספד לו סגן-אלוף יניב, מפקד יחידת מצ"ח צפון: "יקיר, היית מעבר למפקד, היית חבר יקר ואהוב... לא ניתן להסביר למי שלא ראה זאת בעיניו את ההערצה שחשו פקודיך כלפיך. הרצון לשהות במחיצתך משך כל אחד ואחת לרגעים קטנים וגדולים לצידך. היית לא רק ליד ימינו של המפקד אלא שותף מלא לעשייה, עמוד תווך משמעותי לכל אורך הדרך.

קשה לדבר עליך בלשון עבר. מורשתך וזיכרונך לנצח יישארו חלק ממשפחת יחידת מצ"ח, יחידה חזקה ועצמאית שבונה את עצמה בזכות אנשים נדירים כמוך, יקיר ליבנו. נוכל לומר כי 'זכינו' אם מורשתך תצמיח דורות הנשענים על יסוד הדרך והאמת שלך.

יקיר, אנו מבטיחים לך כי נמשיך בדרכך. גם כאשר יעלה חיוך מהול בדמעה, נדע כי אלו דמעות של אהבה, געגוע, עצב ובעיקר הוקרה ותודה על שזכינו להכיר ולחוות לצידך ואותך. אהוב ליבנו, נוח על משכבך בשלום. מצדיעים ומתגעגעים".

חברו אלעד כתב: "יקיר... אני יודע שבחיים לא תקרא את ההודעה הזאת. אתה תחסר לי לנצח, כל החיים. השטויות שלך, הטון המפגר, הכרס, הקרחת, הריבים על כדורגל, הצחוקים שלא נגמרים והחיוך שלא יורד מהפנים. הדבקת את כולם בשמחת החיים שלך ופתאום כשאתה לא כאן יש חור ענק בלב.

חבר יקר שלי, תודה על שש שנים שאני לא אשכח לעולם. זכיתי. אני אוהב אותך המון".

יקיר מונצח במחנה מצ"ח שבו שירת.