בנם של יוכבד ואילן. נולד ביום ח' בניסן תשס"א (1.4.2001) באופקים. אח לשניר, דניאל, סאליאל, אליה ורלין.

ירין, ילד עם צחוק מתגלגל, גדל והתחנך באופקים. למד בעירו בבית הספר היסודי על שם דוד בן-גוריון ובכיתות ז'-ח' בבית הספר העל-יסודי "מקיף כללי אופקים".

ביום 2.3.2016, חודש לפני שמלאו לו חמש-עשרה שנה, נפל אחיו, טוראי דניאל סוסן, בעת שירותו הצבאי. ירין ניסה למלא את החלל בעזרת שמחת החיים שלו, עודד והניע את המשפחה להיאחז בחיים ככל האפשר. כן עסק בכתיבה על אחיו. לעיתים קרובות סיפר על געגועיו הגדולים.

בכיתה ט' עבר לכפר הנוער החקלאי "עיינות" הסמוך לנס ציונה, ושם למד בתנאי פנימייה. הוא בחר להרחיב במקצוע החקלאות, וביתר שאת עורר בו עניין העיסוק בצמחי מרפא. מאחר שהפגין כישרון אומנותי רב, נרשם לקורס ציור שהסב לו הנאה. בלטה מעורבותו בפעילות חברתית ובכלל בחיי כפר הנוער.

טרם גיוסו התעקש ירין להתגייס לשירות קרבי אף שהיה פטור מכך בהיותו אח שכול. חשוב היה לו לשרת שירות משמעותי, ללכת בעקבות אחיו ולהתגייס לאותה החטיבה. ואכן ביום 4.12.2019 התגייס לצה"ל ושובץ כלוחם בגדוד המרחבי "ברדלס" של חיל האיסוף הקרבי והגבולות. כעבור זמן יועד לתפקיד תומך לחימה – נהג לוחמים, אך בסופו של דבר הוצב בבסיס בבאר שבע וביצע כמה תפקידים בחיל הלוגיסטיקה, בהם אבטחת מתקנים. חבריו לשירות סיפרו שהצחיק אותם, שימח וידע לעודד ברגעים קשים.

בשעות הפנאי המשיך לצייר להנאתו ולבטא את מחשבותיו ואת רגשותיו ברשתות החברתיות. למשל כתב על דניאל, אחיו המנוח, בפוסט מחורז ברשת "אינסטגרם": "דן דן שלי, אני כותב לך מגעגוע, כותב עם דמעות. אני כותב גם מתוך עונג, העונג שבזיכרונות ... ואני זוכר את השיחות שלנו, אני אחיך הצעיר, לפעמים על כלום ולפעמים על שום דבר, ולפעמים עצות של אח גדול לילד על איך נהיים גברים ... באיזשהו מקום נשארתי אותו ילד, עדיין מחכה לאותן העצות".

ירין, צעיר שמח ומפיץ אור, מסור ומלא נתינה, בלט בבגרותו וידע מה מטרותיו. אהבת הארץ ואהבת האדם פיעמו בו, ותמיד דאג לשלומם של סובביו וניסה לעודד את מי שעצוב.

רב-טוראי ירין סוסן נפל בעת שירותו ביום כ"ז בניסן תשפ"א (9.4.2021). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באופקים. הותיר הורים, שלושה אחים ואחות.

אוהביו חקקו על מצבתו: "השמחה והנתינה היו נר לרגלך ואנו נמשיך בדרכך".

אחיו אליה כתב עם שאולי וקנין את השיר "תחזיקו לי ת'יד" לזכרם של ירין ודניאל: "דניאל, אלוהים שלח לך חבר / כמה שקשה להתגבר / כל אחד צריך עם מישהו לדבר // דניאל, יש עכשיו מישהו שמבין / מה עובר עליך בימים / תדע שבלילות לאימא נגמרו הדמעות // מה עושים עכשיו? הבית ריק ואין עם מי לדבר / מנסה לפרוק על דף אבל איך כותבים כאב? // אבל למה לי לחשוב שאני לבד / גם כשיהיה קשה, אתם תחזיקו לי ת'יד / אני לא פוחד מכלום כשאתם לצידי / שם מלמעלה מאירים את עולמי // ירין, הזמן עבר והכאב נשאר / לא מצליח להיות מאושר, מתגעגע לימים / שלנו יחד / בשעת צרה תמיד הייתם לי לעזרה / תבין, זה יעבור, זה לא נורא / עכשיו אין מי שינחם". השיר הולחן וניתן להאזנה באתר "יוטיוב".

המשפחה ארגנה אירוע בישול לחיילים ביחידה – "מנה של גיבורים" – לזכרם של ירין ואחיו דניאל. בנאום שנשאה האם, אמרה: "כל מנה שבישלתם כאן היום, כל טעם שנרגיש – הוא לא רק אוכל, הוא זיכרון, הוא געגוע. הוא אהבה אין-סופית שאין לה התחלה ואין לה סוף ... ביס אחרי ביס – זוכרים את חום ליבם, את אהבתם, את שמחת חייהם ... ירין ודניאל היקרים, הנוכחות שלכם חיה בתוכנו. בכל נשימה, בכל חיוך, בכל מעשה טוב. אתם אינכם כאן בגוף, אבל הרוח שלכם מלווה אותנו, מחזקת, מנחמת וממשיכה ללמד אותנו מהי אהבה אמיתית ... אנא, ריבון כל העולמים ... עטוף אותנו בזיכרונם, ותן בליבנו כוח להמשיך בדרך הטובה שהם סללו – באהבה, באחדות, בנתינה ובאמונה. יהי רצון שנחיה את רוחם בכל מעשה טוב, בכל חיוך, בכל חיבוק. ושהאור שלהם לעולם לא יכבה".

דף לזכרו של ירין הועלה באתר האינטרנט של עיריית אופקים.

ירין מונצח באנדרטה לחללי הלוגיסטיקה הניצבת בתל חדיד.