בן בריינדל ואברהם-גרשון, נולד ביום ב' בשבט תרפ"ב (31.1.1922) בווינה, בירת אוסטריה, בן למשפחה מיוחסת בעיר, מראשוני מייסדי העדה החרדית (שיף-שול). ישעיהו התחנך בתלמוד-תורה בווינה ואחר-כך בישיבה קטנה ליד עיר הבירה. היה פעיל ב"צעירי אגודת ישראל" בווינה. לפרנסתו למד את מלאכת כריכת-ספרים ועסק בה. בשנת 1939 עלה ארצה במסגרת עליית-הנוער בקבוצה הראשונה של "אגודת ישראל". חמש שנים היה בקיבוץ הנוער האגודתי ליד כפר סבא ושנה אחת ישב בירושלים ולמד בישיבת "קול תורה". אחר-כך עבר לקיבוץ חפץ חיים ועסק בגידול דבורים. היה פועל חרוץ ומהשומרים המסורים, ובתוך חיי העבודה קבע לו עתים לתורה. היה חבר ההנהלה הארצית של "צעירי אגודת ישראל" ופעל בה במסירות.

בתקופת מלחמת-העצמאות התגייס לצבא ושירת בחטיבת "גבעתי". הוא שימש טבח במשלט ג'וליס ונפל בשעת הפגזת המשלט ביום י"ד בתשרי תש"ט (17.10.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ חפץ חיים. הניח אחריו אישה, רחל, ובת. בנו נולד אחרי מותו.