בן בתיה (ברטה) ובנימין, נולד בשנת 1929 בעיר פשמישל, פולין ובשנת 1933 עלה עם הוריו לארץ. המשפחה התיישבה בתל-אביב. ישעיהו-ברוך סיים בית-ספר עממי, המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון למסחר ובגיל צעיר החל לעבוד כפקיד בבית-המסחר של אביו. היה נער תוסס ועצמאי מטבעו, נלהב ומסור לתפקידיו. היה חבר בצופים ואחר-כך בשבטי "הבונים". בהיותו בן 16 הצטרף ל"הגנה" בחי"ש תל-אביב. ובהיותו בן 17 סיים קורס מ"כים בבן שמן ובתקופת ה"הגנה" במחתרת התמסר לאמן את הכיתה שהופקד עליה. עם פרוץ מלחמת-העצמאות שירת בחטיבת "גבעתי". ביום א' בטבת תש"ח (14.12.1947) יצאה מפתח תקווה שיירה בת 7 מכוניות עם 48 איש כתגבורת לבן שמן. כדי להפתיע, נסעה השיירה לא בדרך הרגילה, אלא דרך מגדל צדק ובית-נבאללה. השיירה הצליחה להתקדם למרות אש שנורתה עליה ממספר מקומות ותקלות שאירעו לכלי הרכב. בהגיעה למחנות הצבא בבית-נבאללה נפתחה עליה אש כבדה על-ידי יחידה של הלגיון הערבי שהיתה במקום. ישעיהו נפצע קשה, אך המשיך להילחם עד שאיבד את ההכרה. הוא הובא לבית-חולים צבאי אנגלי בבאר יעקב ושם מת ביום א' בטבת תש"ח (14.12.1947). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.

זכרו הועלה בחוברת "איך נפלו גיבורים" לזכר חללי השיירה.