בנם-בכורם של דינה ואברהם, נולד בשנת 1925 בעיר פולטוסק, פולין. הוא למד ב"חדרים" ובבית-ספר עממי ואחר-כך עבד בנגרות. בראשית מלחמת-העולם השנייה נמלטה כל המשפחה - ההורים ושמונה ילדיהם - לעיר סארני. בשנת 1941, כשהגיע האויב הנאצי גם לשם ויהודי העיר נכלאו בגיטו, נמלט משכונת היהודים עם שתיים מאחיותיו ומסר אותן למשפחות נוצריות והוא ואחד מאחיו יצאו אל היערות והצטרפו לפרטיזנים. במשך הזמן אבדו עקבות אחיו והוא המשיך במלחמה עם הפרטיזנים עד השחרור. כשחזר לסארני נודע לו כי אחותו הגדולה יצאה עם המשפחה הנוצרית לגרמניה, בלי להשאיר עקבות ברורים, והקטנה, בת שש אז, דבקה במשפחה הנוצרית שגדלה אצלה והוא לא הצליח בשידוליו ובגילויי חיבה ובהזכרת ההורים להניעה לחזור אליו. פעמים אחדות נדד למחנות בגרמניה וחזרה לפולין כדי לבקש את שרידי משפחתו. באחד המחנות בגרמניה הצטרף לארגון פרטיזנים חלוצים שביקשו לעלות לארץ-ישראל העפיל באונייה "לטרון", הוגלה לקפריסין והגיע משם לארץ ביולי 1947. כאן עבד בעבודות שונות והתחיל ללמוד עברית ולהסתגל לחיי הארץ.

כשהגיע תורו, התגייס להילחם למען שחרור הארץ, ולדברי מפקדו היה "מסור ולוחם בעד מולדתו כמו יליד הארץ". הוא לחם בחזית הצפון, בקרבות ג'נין ובגליל, ונפל בבירווה שבגליל המערבי ביום י"ז בסיוון תש"ח (24.6.1948), והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.