נולד בשנת תרס"ו (1906) בלובלין שבפולין למשפחה אדוקה בדתה. הוא עצמו התבולל בין הפולנים והיה רחוק מכל עניין לאומי-ציוני. לימים עשה בעירו כמנהל המשק בבית-חרושת לזכוכית. בשנת 1934 עלה עם קבוצת פועלים נוצרים כמומחה לבית החרושת לזכוכית בראשון לציון. בהיותו בארץ החל להתעניין בתנועת הפועלים העברים, הצטרף להסתדרות העובדים הכללית והיה בה חבר נאמן. בפרוץ מאורעות תרצ"ו התנדב כשוטר. ימים אחדים שירת בנצרת ואחר כך הועבר לבית-הספר כדורי שליד הר תבור. כאן החל ללמוד עברית, מילא תפקידו האחראי במסירות והתחבב על כל מיודעיו. זמן קצר לאחר התגייסותו למשטרה קיבל מכתב מאשתו שנשארה בלובלין ובו ביקשה ממנו לשוב לפולין שכן מזומנת לו שם משרה, אבל הוא סירב לשוב. בו' באב תרצ"ו (25.7.1936) שמר בבית-הספר כדורי ובעת ניקוי הנשק נפגע מפליטת כדור ומת בבית החולים בעפולה. לפני מותו ביקש כי יכתבו לבתו בת השמונה בפולין כי אביה מת בשמירה בארץ ישראל. הובא למנוחת עולמים בגבעת השומרים במרחביה. הניח אשה, בת ואם בפולין.

זכרו הונצח בספרים "מאורעות תרצ"ו-תרצ"ז" ו"בדם ואש".